קריעה לבן מאומץ על אביו המאמץ

בן מאומץ, שאביו המגדלו, נפטר, האם חייב לעשות קריעה או שיש בזה איסור בל תשחית?

יש לו לקרוע, ווודאי שאין בזה איסור בל תשחית. וכיוון שמצטער הרבה בשמועה זו, מברך ברוך דיין האמת בשם ומלכות

כתב בשו"ת שער אפרים (סביו של החכם צבי) סימן צא בענין אדם שגייר עבד ושפחה וגידלם לתורה, ומת, וכתב שהגרים צריכים להתאבל ולקרוע על זה שגידלם לתורה, והוכיח כן, מדאמרי' אבידתבאביו ואבידת רבו, אבידת רבו קודמת, שרבו מביאו לחיי עוה"ב, ולכך זה שגייירם יותר גדול מאביהם, וצריכים לקרוע כדין רבו. ויש שכתבו להוכיח מזה, שבן מאומץ צריך לקרוע על מאמצו שנפטר, מכיוון שוודאי שמגדלו לתורה, והביאו לחיי עוה"ב. אלא שאפשר לדחות שמהגמ' בב"מ מוכח שאביו חשיב מביאו לחיי עוה"ז (כשאינו רבו) ואף שמגדלו כדת וכדין, וא"כ מהיכ"ת לומר שחייב לקרוע על אבא מאמץ כדין רבו. אלא שאף אם נאמר שאינו חיוב גמור, מ"מ וודאי שלא גרע מאדם כשר שמצטער עליו, שמעיקר הדין צריך לקרוע, ואף שנהגו להקל בזה כמש"כ הרמ"א בסימן שמ סעיף ו' מ"מ כאן שיש לו צער גדול בפטירתו, כתבו הפוסקים שנכון לקרוע. וכיוון שבעיקר הדין קורעים על אדם כשר, שוב אין בזה איסור בל תשחית.