חיוב הלכתי לציית לחוקי התנועה

האם יש חיוב הלכתי לציית לחוקי התנועה?

וודאי שחייב לציית לכל דיני התנועה, והוי ספק פיקוח נפש שדוחה את כל התורה כולה. ובמיוחד כשרואים אותו אחרים שלומדים ממעשיו כגון ילדים וכדו', ולעולם לא יוכל לידע האם מישהו שלמד ממנו ממעשיו, קיפח את חייו.

ואע"פ שלא קרה לו לעולם כלום, ואף אחד לא למד ממעשיו, נצרך פעמים הרבה לנס כדי להינצל, ומבואר בגמרא שמי שנעשה לו נס מנכים לו מזכויותיו.

כתב החובת הלבבות בשער ביטחון פרק ד'

וכן, אין ראוי לאדם להכנס בסכנות בבטחונו על גזרת הבורא, וישתה סמי המות, או שיסכן בעצמו להלחם עם הארי, והחיות הרעות ללא דחק, או שישליך עצמו בים, או באש, והדומה לזה ממה שאין האדם בטוח בהן ויסכן בנפשו. וכבר הזהירנו הכתוב מזה במה שאמר (דברים ו טז) לא תנסו את ה׳ אלהיכם וגו׳. כי איננו נמלט בזה מאחד משני דברים. או שימות, ויהיה הוא הממית את עצמו, והוא נתבע על זה כאלו המית זולתו מבני אדם, אף על פי שמותו על הדרך ההוא בגזרת האלהים וברשותו. וכבר הזהירנו, שלא להמית שום אדם בשום גלגול באמרו (שמות כ יג), לא תרצח. וכל אשר יהיה המומת קרוב אל הממית, יהיה הענש יותר. או, שינצל בעזרת הבורא יתברך לו, ויאבדו זכיותיו, ויפסיד שכרו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בזה הענין (גמרא שבת לב א)  לעולם אל יעמד אדם במקום סכנה, ויאמר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו נס. ואם עושין לו נס, מנכין לו מזכיותיו. וכו'."