שיעור קביעת סעודה

מכמה זה שיעור קביעות סעודה, שצריך לברך על מיני מזונות נטילת ידיים והמוציא וברכת המזון?

אין לאכול יותר משיעור של 216 סמ"ק בנפח (שיעור 4 ביצים לפי שעור שכל כביצה הוא 54 סמ"ק) והוא קצת יותר מכוס חד"פ של 180 סמ"ק.(ודברים אחרים שמלפתים בהם את הפת אין מצטרפים לשיעור זה) מ"מ אין מברכים ברכת המזון, עד שיאכל שיעוד של 800 סמ"ק שהוא כ3/4 שקית חלב. (ודברים אחרים שמלפת בהם את הפת מצטרפים לשיעור זה)

שולחן ערוך אורח חיים סימן קסח סעיף ו' וז"ל "פת הבאה בכיסנין, מברך עליו: בורא מיני מזונות, ולאחריו: ברכה אחת מעין שלש; ואם אכל ממנו שיעור שאחרים רגילים לקבוע עליו, אף על פי שהוא לא שבע ממנו, מברך עליו: המוציא וברכת המזון

ומהו השיעור? כתב המשנה ברורה סימן קסח ס"ק כד וז"ל "והנה לענין עירובי תחומין בסימן שס"ח איתא, דשיעור סעודה הוא ג' או ד' ביצים. וכתבו כמה אחרונים דה"ה כאן חשיב בזה שיעור קביעת סעודה אבל כמה אחרונים והגר"א מכללם חולקים וס"ל דאין לברך המוציא ובהמ"ז אלא כשיעור סעודה קבוע שהוא של ערב ובקר וכמש"כ בב"י בשם שיבולי לקט וכן מצאתי באשכול דמוכח שהוא סובר כן וכן נוטה יותר לשון השו"ע. ומ"מ לכתחילה טוב לחוש לדעת המחמירים שלא לאכול ד' ביצים וכ"ש אם הוא דבר שיש להסתפק בו מדינא אם הוא פת הבאה בכיסנין.

וא"כ הכריע המשנ"ב לא לאכול יותר מד' ביצים, אבל אין מברכים ברכת המזון עד שיעור סעודת בוקר וערב.

וכתב השולחן ערוך הרב ששיעור זה הוא לפי עומר לגולגולת לב' סעודות, שהוא שיעור מג ביצים וחומש ביצה, שירד לישראל במן, וא"כ שיעור סעודה אחת הוא כא ביצים וחצי ביצה. ואמרי בגמרא עירובין דף פג עמוד ב מי שאוכל יתר על כן - רעבתן, ומי שאוכל שיעור פחות מזה בסעודה- מקולקל במעיו.

ולמעשה הורה מורנו הרב הגאון רבי עמרם פריד שליט"א שב800 סמ"ק נראה שזה שיעור קביעות בעודה שבימינו.

ומה שכתבתי שלשיעור של 800 סמ"ק מצרפים את המתלפת ול216 אין מצרפים, כך מבואר בשער הציון סימן קסח ס"ק יט.