שמירת קביעות לברכה בשתיה אקראית

אני שותה קפה בעבודה, ולידי יושב חבר ששותה גם קפה, האם מותר לי לצאת החוצה לכמה דקות מחמת שהחבר שומר לי על הקביעות בשביל ברכה?

 כיוון שאינכם אוכלים או שותים ביחד בקביעות, אלא במקרה שניכם שותים קפה, ואין לך מחויבות לחזור למקום שתית הקפה מחמת החבר. ולכך כשאתה חוזר למקומך ורוצה לשתות, אתה צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה.

גמרא פסחים דף קא עמוד ב "יתיב רב חסדא וקאמר משמיה דנפשיה: הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך - לא אמרן אלא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן, אבל דברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן - אין צריך לברך. מאי טעמא - לקיבעא קמא הדר. ורב ששת אמר: אחד זה ואחד זה צריך לברך."

ובדף קב עמוד א "חברים שהיו מסובין, ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת או לבית המדרש, כשהן יוצאין - אין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין - אין טעונין ברכה לכתחלה, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - בזמן שהניחו שם מקצת חברים, אבל לא הניחו שם מקצת חברים, כשהן יוצאין - טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין - טעונין ברכה לכתחלה."ועיי"ש בגמרא ביישוב הברייתא לפי השיטות של רב חסדא ורב ששת.

מ"מ לשיטת רב חסדא בפת (ולשיטת המשנ"ב אף בדברים הטעונים ברכה מעין שלש) כיוון שאם יצא ממקומו צריך לחזור למקומו לברך, א"כ כשיצא ממקום הקביעות סעודה, לא התנתק לגמרי ממקום סעודתו הראשון, ולכך אם רוצה להמשיך לאכול אינו צריך ברכה. וכן פסק הרמ"א בסי' קע"ח. אולם השו"ע פוסק כשיטת רב ששת שבין בזה ובין בזה צריך לברך. (ונחלקו עוד, שלשיטת הרמ"א צריך רק ברכה ראשונה. ולשיטת השו"ע צריך גם ברכה אחרונה)

ואף לשו"ע אם הניח מקצת חברים, כיוון שצריך לחזור למקומו הראשון, לא עקר את מקום קביעותו משם. ונחלקו האחרונים האם מועיל הניח מקצת חברים בפת או לא, שיטת הט"ז שדברי רבי יהודה שמועיל הניח מקצת חברים הוא דווקא בפת, אולם המג"א והגר"א והא"ר וכן פסק המשנ"ב בסי' קעח ס"ק יח שמועיל הניח מקצת חברים בשביל לא לברך שוב כשיוצא.

והנה כל דין של הניח מקצת חברים הוא משום שיש עדיין שאוכלים לא נעקר מקום הקביעות. אבל כששנים יושבים זה ליד זה, וודאי שלא מועיל, וכשיוצא וחוזר ורצה להמשיך לשתות, מברך ברכה ראשונה.