אכילה בבית הכנסת

האם יש היתר לאכול בבית הכנסת?

אסור לאכול בבית הכנסת, ויש מספר מקרים שמותר לאכול ולשתות בבית הכנסת.

1. ת"ח או כל מי שלומד בקביעות בבית הכנסת ואם יצטרך לצאת לאכול יתבטל מלימודו, מותרים לאכול בבית הכנסת.

2. בבית המדרש, שאין מתפללים שם, לאשכנזים מותרים לאכול אפילו אם לא יאכל לא יתבטל מלימודו.

3. וכן מותר לאכול בבית הכנסת לצורך בית הכנסת, כגון שעושים דינר או אסיפה לגיוס כספים לבית הכנסת.

4. סעודת מצווה שאין בה קלות ראש ושכרות. והמיקל לעשות סעודת סיום בבית הכנסת כשאין לו מקום אחר אין מוחין בידו.

5. אם התנו מראש כשבנו את הבית הכנסת, שלא יהיה לו קדושת בית הכנסת מותרים לאכול בתוכו. (אבל ע"י תנאי זה מפסידים מעלת תפילה בבית הכנסת)

משנה מגילה דף כח. "בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש: אין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, וכו' ובגמרא "אמר רבא: חכמים ותלמידיהם מותרין. דאמר רבי יהושע בן לוי: מאי בי רבנן - ביתא דרבנן."

ונחלקו הראשונים האם ההיתר של ת"ח בבתי כנסות ומדרשות, הוא דווקא מדוחק, או אפילו שלא מדוחק, השו"ע פסקבסימן קנ"א סעיף א' פסק כשיטת הרמב"ם שת"ח מותרים לאכול בבתי כנסיות דווקא מדוחק. וכתב שם המשנ"ב ס"ק ז' שכל מקום שע"י שיצטרך לצאת לאכול יתבטל מלימודו חשיב דוחק. וברמ"א פסק כשיטת הר"ן שבבתי מדרשות מותר אף שלא מדוחק (ועייין בביאור הלכה ד"ה ויש שכתב שהרמ"א פסק כמותו רק באכילה ושתיה ולא בשאר תשמישים).

וכתב שם השולחן ערוך בסעיף ד' וז"ל "לצורך בהכ"נ, מותר לאכול ולישן בתוכו," ובמשנ"ב שם ס"ק י"ט כתב להקל בסעודת מצווה שלא שייך בה שכרות. ובסיום הש"ס כשאן מקום אחר אף שיש שכרות.

ומה שכתבנו להקל כשהתנו מראש, כן כתבו הפוסקים ולא משום תנאי המבואר שם בסעיף י"א דזה לא מועיל ביישובם, אלא משום שלא הקדישהו כלל לבית הכנסת אלא לצרכ הקהילה, ולכך מפסידים מעלת תפילה בבית הכנסת.