ברכה על צ'ולנט

מה הברכה על צ'ולנט?

כשהבשר והתפו"א גדולים מאוד וניכרים ממש, ונלקחים בכף כל מין בפני עצמו, צריך לברך על הגריסים בורא מיני מזונות, ועל התפו"א בורא פרי האדמה, ועל הבשר שהכל. אבל כשהם חתוכים קטן, ונלקחים ביחד בכף אחת מברך על הכל בורא מיני מזונות, אף שאכל בשר או תפו"א בפנ"ע, (כיוון שהם לא חתיכות גדולות מאוד שנאכלות בפנ"ע)

ביאור הלכה סימן רי"ב  וז"ל " אכן בח"א בכלל נ"א סי"ג ובכלל נ"ד ס"ט מצדד, דהיכא דמינכר ומובדל כל מין בפני עצמו, מברך על כל מין ומין. ולא אזלינן בתר רובא ולא בתר ה' מיני דגן. ולמעשה נראה דספק ברכות להקל, ולא יברך אלא כברכת הרוב. וכן בתבשיל שמעורב בו מה' מיני דגן יברך רק במ"מ. [וגם על המחיה בסוף אם יש בו כזית דגן בכדי אכילת פרס] וכן משמע בפמ"ג בפתיחה בענין ברכת הנהנין אות י"א, דאפילו היכא דמינכר כל אחד בפ"ע נמי בתר רובא אזלינן, וכן בתר ה' מינין אפילו הם המיעוט ולא יברך אלא ברכה אחת. וכן שמעתי מורים בשם גאון אחד. והרוצה לחוש לדעת הח"א ימעך הפרי אדמה, ויהיה מעורב עם פתיתי העיסה או הגרויפין על ה' מיני דגן, ויאכלם ביחד ויברך בורא מיני מזונות על שני המינים ביחד. וכן לענין שארי מינים שאינם מחמשה מיני דגן, אם הרוב ממין אחד והמין השני שהוא המועט מובדל בפ"ע, כגון שבישל ביחד תפוחים עם מעט תפוחי אדמה וכה"ג ימעך המיעוט ויברך כברכת הרוב."

וכתב הערוך השולחן אורח חיים סימן ריב סעיף ב וז"ל "אין לשאול, לפ"ז אצלינו שמבשלין תבשילין עם בשר, ואנו מברכין על התבשיל הברכה המיוחדת לו, ועל הבשר שהכל. ליהוי חד מינייהו עיקר, והשני טפל. דאין זו שאלה, דבטפילה המעורבת לא שייך עיקר וטפל, אלא כשאוכלם ביחד כמו כשמבשלים גרויפי"ן עם קטניות או עם תפוחי אדמה שלוקחין בכף אחת זה וזה. ואז אפילו אם אינו נלקח בכף רק מין אחד ג"כ הוי טפל. אבל הבשר אוכלין בפ"ע, או קודם התבשיל, או אח"כ, אין זה עיקר וטפל.