מנין מצומצם של עשרה ואחד נרדם
שאלה
כשיש בבהכנ"ס מנין מצומצם של עשרה, ואחד נרדם, האם צריך להעיר אותו לקדיש וקדושה?
תשובה
לכתחילה יש להעירו שיהיה עכ"פ מתנמנם. ואם א"א להעירו, כשיש אחד שישן, אפשר לומר קדיש, ולא יאמרו חזרת הש"ץ אלא כולם יעשו כעין מנחה קצרה שהחזן יתחיל תפילת עמידה בקול רם עד אחר הקל הקדוש, ויאמרו קדושה בתפילתו כדי שלא יהיה ברכות חזרת הש"ץ לבטלה.
מקור
כתב השולחן ערוך אורח חיים ברכות סימן נה סעיף ו "ואם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם, או שהוא ישן, אפילו הכי מצטרף עמהם."
וכתב המשנה ברורה שם ס"ק לד "דבכל עשרה שהם גדולים שכינה שריא ביניהם דונקדשתי בתוך בני ישראל קרינן בהו ולא דמי לקטן דלאו בר קדושה הוא. ועיין בט"ז שחולק לענין ישן וס"ל דאין מצטרף והסכים עמו הפר"ח דישן חשיב כשוטה עי"ש ע"כ לכתחילה בודאי צריך להקיצו ועכ"פ לעוררו שיהיה מתנמנם ועיין בבה"ל:"
ובביאור הלכה ד"ה או שהוא "עיין במ"ב מה שכתבנו דלכתחלה יש עכ"פ לעוררו. ואם אי אפשר ג"כ בזה צ"ע למעשה כי אף דבפמ"ג כתב דאם א"א הסומך על ש"ע לא הפסיד וכן משמע מהח"א הלא הברכי יוסף וכן הדה"ח הסכימו עם הט"ז והפר"ח. ואפשר דבמקום שמתפללין קדיש וקדושה בקול רם והשאר בלחש יש להקל במקום הדחק בישן דלית בזה חשש ברכה לבטלה וכן משמע מפמ"ג דזה קיל יותר:"