מצוות ניחום אבלים על חשבון לימוד תורה

האם יש מצווה בניחום אבלים, והאם זה דוחה לימוד תורה?

מצוות ניחום אבלים היא כגמ"ח לחיים ולמתים, ולכך יש מצווה גדולה ללכת לנחם, אולם אין לבטל תורה לצורך כך, רק אם זה ניחום שא"א לעשותו ע"י אחרים.

בגמרא סוטה דף יד עמוד א "אחרי ה' אלוקיכם תלכו וכו' הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים, דכתיב: ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו, אף אתה נחם אבלים."

וכן פסק הרמב"ם הלכות אבל פרק יד הלכה א "מצות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים, ולהתעסק בכל צרכי הקבורה, לשאת על הכתף, ולילך לפניו ולספוד ולחפור ולקבור, וכן לשמח הכלה והחתן, ולסעדם בכל צרכיהם, ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור. ואף על פי שכל מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצות.."

ובגמרא מועד קטן דף כז עמוד ב "רבי יהושע בן לוי לא אזל לבי אבלא אלא למאן דאזיל בלא בני, דכתיב בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו."

מוכח שס"ל שאף שמצוות ניחום אבלים, היא גמילות חסדים, עדיין לא הלך לנחם אבלים, משום שהיה עסוק בלימודו, והלך רק כשאדם נפטר בלא בנים, וצ"ל שס"ל שכשמת בלא בנים צריך ניחום רב, ולא מספיק ע"י אחרים ולכך ביטל תורה מחמת זה. כמבוא במו"ק ט: שמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים אינה דוחה לימוד תורה.