פתיחת חנות כשאחד מהבעלים יושב שבעה, בדבר האבד

שני שותפים שיש להם חנות, ואחד מהם יושב שבעה, האם מותר לשני לפתוח את החנות במקרה שיש להם הפסדים משום שלא פותחים את החנות, כגון תשלום לעובדים שלא מגיעים לעבודה, וכן שכירות של החנות וכדו'?

אין לפתוח חנות בפהרסיא אף כשיש דבר האבד, ונהגו להקל לפתוח מיום הרביעי ואילך.

ערוך השולחן יורה דעה סימן שפ סעיף כו וכז "פסקו בטור וש"ע סעי' כ"א דשני שותפים חנונים שאירע אבל לאחד מהם נועלים חנותם שלא יעשה השותף בפרהסיא אבל יכול לעשות בצינעא בתוך ביתו אפילו בעסק השותפות ואם האבל אדם חשוב והשותפות נקרא על שמו שאפילו אם יעשוהו בצינעא בתוך ביתו ידוע שיש לאבל חלק אסור לשני לעשות אפילו בתוך ביתו עכ"ל [וזה שאמרו בגמ' אדם חשוב שאני כלומר שנקרא על שמו]: ונראה להדיא דלזה לא מהני אף אם הוא דבר האבד דרק עיקר המלאכה התירו לאבל בדבר האבד, כמו שנתבאר, אבל איסור פרהסיא שהוא משום מראית העין, לא התירו מפני דבר האבד. ולפ"ז מה שהתרנו בפרקמטיא לא התרנו רק המכירה או הקנייה בדבר האבד בביתו דהוי בצינעא ולא בחנות דהוה פרהסיא, וראיה לזה שהרי אין אנו חוששין אפילו לפסידא של השותף מטעם זה כ"ש שלא ניחוש לפסידא דידיה:"

וכתב שיש ללמד זכות על המקילים שס"ל שמותר בדבר האבד לעשות מלאכה בפהרסיא, ולמעשה הסיק שאין להקל בזה.

אולם לאחר ג' ימים נתבאר בחכמ"א שנתפשט המנהג שנהגו להקל. וכ"כ במשנ"ב תקמ"ח ס"ק כד.