חנות של שותפים, כשאחד מהם יושב שבעה

חנות של שותפים, שאחד מהם יושב שבעה על אביו, האם מותר לשותף לפתוח את החנות בימי השבעה?

חנות של שותפים שאחד מהם אבל, אסור לפתוח את החנות בג' ימים ראשונים, ואפילו אם האבל מוחל על חלקו. ומיום הרביעי לאבילותו נהגו להקל, שהשותף יפתח את העסק.

גמרא מועד קטן דף יא עמוד ב "מריון בריה דרבין ומר בריה דרב אחא בריה דרבא, הוה להו ההוא גמלא דתורא בהדי הדדי, איתרעא ביה מילתא במר בריה דרב אחא בריה דרבא, (היינו שנפטר קרובו של מר וישב שבעה) ופסקיה לגמליה. (ולא שלח את שורו לשותפות כיוון שהוא אבל)  אמר רב אשי: גברא רבה כמר בריה דרב אחא עביד הכי? נהי דלפסידא דידיה לא חייש, אדאחרים לא חייש? והא תניא: אם היו מושכרין או מוחכרין אצל אחרים - הרי אלו יעשו! (ולמה לא שלח את שורו בשביל שותפו) - הוא סבר: אדם חשוב שאני.  משמע שלא היה צריך שותפו של האבל להפסיק לעבוד מחמתו אא"כ הוא אדם חשוב

ובירושלמי מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה "שני אחין שני שותפין שני טבחים שני חנוונים שאירע לאחד מהן דבר הרי אלו נועלין את חנותן. וחכיריו ופועליו עושין בצינעה במקום אחר." משמע ששותפו של האבל אינו עובד בשותפות בימי אבילותו.

הרי"ף והרמב"ם פסקו כהירושלמי שאין השותף עוסק במלאכה כלל, והראב"ד והרמב"ן כתבו, שהירושלמי מדבר בפהרסיא והבבלי בצינעא ולכך השותף עובד בצינעה ולא עובד בפהרסיא. ובאדם חשוב שאף בצינעא נקרא על שמו ויאמרו שעובד בימי אבלו, אסור אף בצינעא.

הל"מ כתב השולחן ערוך סימן שפ סעיף כא "שני שותפים חנוונים שאירע אבל לאחד מהם, נועלים חנותם, שלא יעשה השותף בפרהסיא, אבל יכול לעשות בצינעא בתוך ביתו, אפילו בעסק השותפות. ואם האבל אדם חשוב, והשותפות נקרא על שמו, שאפילו אם יעשהו בצינעא בתוך ביתו ידוע שיש לאבל חלק בו, אסור לשני לעשות אפילו בתוך ביתו."

תשו' משכנות יעקב סי' ס"ח הובא בפתחי תשובה יורה דעה סימן שפ ס"ק ה' שפסק כההריף והרמב"ם.

וכתב החכמת אדם כלל קסד סעיף טז "ומכל מקום כבר נתפשט המנהג להקל לאחר שלושה ימים ומכל מקום נראה לי בכל הדברים הנזכרים בכלל זה ובאחרים שלושה ימים הוא דוקא מיום ד' ואילך" וכ"כ במשנ"ב סימן תקמ"ח ס"ק כד.