להעיר כהן ישן, כשיש מת בחדרו

האם יש חיוב להעיר כהן ישן, כשנפטר אדם בחדרו או שכיוון שישן נחשב כשוטה אין צורך להעירו?

יש מצווה על מי שיודע שהוא כהן להעירו בטומאה דאורייתא כגון באהל המת ממש, אבל בטומאה דרבנן כגון כשהחלונות והדלתות סתומים ואין סוף טומאה לצאת משם, אין צריך להעירו.

כתב הרמ"א סימן שעב סעיף א' בשם תשובת מהריל "כהן שהוא ישן, ומת עמו באוהל, צריכין להקיצו ולהגיד לו כדי שיצא"

וכתב הש"ך שם ס"ק ג "צריכין להקיצו ולהגיד לו. דאפילו בלא שהייה קעבר הכהן ואף על גב דלא ידע מ"מ איסורא עביד בשוגג ואף על גב דאינו עושה מעשה איסורא איכא ולאחריני דידעי מצוה להפרישו עכ"ל תשובת מהרי"ל סי' ס"ט ס"ל אף על גב דאינו מעשה ולאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו איסור דאוריי' מיהא איכא ולפי זה משמע דבאיסורא דרבנן א"צ להקיצו וא"כ למ"ש בסמוך דהיכא דאינו באוהל עצמו אם המת רק בבית הסמוך לה ליכא אלא איסורא [דרבנן] אין צריך להקיצו ואפשר לזה דקדק הרב ומת עמו באוהל צריכים להקיצו."