טומאת אבר מן החי לכהן

כהן שנחתך לו אצבע, האם מותר לו לקחת איתו את האצבע?

אם האצבע היא בלי עצם בשר וגידים, אינה מטמאה בטומאת מת. ואם האצבע שלימה, אם אפשר להחזיר את האצבע למקומה אינה מטמאה, ומותר ליקח את האצבע איתו. אולם אם א"א להחזיר את האצבע למקומה, אבר מן החי מטמא טומאת מת ואפילו באבר שלו עצמו.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שסט סעיף א' "הכהן מוזהר שלא ליטמא במת, ולא לכל טומאות הפורשות ממנו, ולא לגולל, ולא לדופק, ולא לאבר מן החי שאין בו כדי להעלות ארוכה אם היה מחובר"

וכתב הפתחי תשובה יורה דעה סימן שסט ס"ק ג "עי' (בתשו' נו"ב תניינא חיו"ד סי' ר"ט) שכתב דכהן שנחתך רגליו ויש עליהם בשר באופן שמטמאים דפשוט שאסור להכהן להחזיקם אצלו כדי להראות אשר נעשה בו למען יכמרו רחמים עליו דאף באמ"ה של עצמו מוזהר ע"ש ועי' בס' הר אבל ריש ענף י"ח שכ' דאם לאו אבר שלם הוא רשאי ליגע בו ולא שייך כאן חצי שיעור כיון דליכא אבר שלם לא חל שם טומאה עליו ע"ש:"

ואף שהט"ז סובר שכשהדלת תלוי בצירים אינה חוצצת מפני הטומאה, כבר דחה דבריו בנקוה"כ.