משניות ותהילים ליד קברים

האם מותר ללמוד משניות ותהילים לע"נ הנפטר, על קברו, או שאסור משום לועג לרש?

כיוון דעושים כך לכבדו, מותר לומר תהילים. ואף שיש קברים אחרים בצידו שאין עושים כן לכבודם, יש לתרץ דניחא להו בזה, כיוון שיבואו ללמוד תורה על קברם לכבדם. ויש מקפידים לומר לפני שמתחילים לומר תהילים, שהתהילים יהיו עבור כל מי שבד' אמותיהם.

ומשניות, האשכנזים נהגו להחמיר, והספרדים מקילים.

גמרא מסכת ברכות דף ג עמוד ב "ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי: אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת.

והנה בדברי הימים ב פרק לב פסוק לג כתוב וישכב יחזקיהו עם אבותיו, ויקברהו במעלה קברי בני דוד, וכבוד עשו לו מתו וכו' ואמרי' בבא קמא דף טז עמוד ב וכבוד עשו לו במותו - מלמד, שהושיבו ישיבה על קברו.

וכתב התוספות שם ד"ה שהושיבו וז"ל "ולא על קברו ממש אלא ברחוק ארבע אמות דליכא לועג לרש."

אולם בנמוק"י הביא בשם הרמ"ה לתרץ על קושיית התוס' אמאי לא הוי לועג לרש, וכתב וז"ל "דכיון דלכבוד שכבא הוא דעבוד שרי."

וכן פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן שמד סעיף יז "מותר לומר פסוקים ודרשה לכבוד המת, בתוך ארבע אמותיו או בבית הקברות" שו"ת רדב"ז חלק א סימן רכד "דברי המת הם, הספד, וצידוק הדין, ותוכחות וכיוצא באלו, כלם נקראים דברים של מת ומותר לאומרן בתוך ד' אמות של מת. אבל לענות אמן על קדיש או לומר ברכו וכיוצא בדברים אלו דאיכא משום לועג לרש אסור. ואצ"ל לדבר בד"ת דאיכא משום לועג לרש . ולא כתב להתיר בד"ת לכבוד המת.

וכתב הברכי יוסף יורה דעה סימן שמד דין יד וז"ל "והן עוד היום הכי נהוג ברוב תפוצות ישראל - הן לדרוש בפני המת ועל הקבר, הן ללמוד על הקבר למנוחתו. וכן ראיתי שכתב התייר הגדול הרדב"ז בתשובות החדשות סימן רכ"ד, וז"ל, ולענין מי שדורש על המת לפניו, נראה דליכא למיחש משום לועג לרש, כיון דלכבודו קא עביד." וכתב להדיא להתיר ללמוד על הקבר למנוחתו, וכך נוהגים הספרדים.