פרודה במנהגי בעלה

התחתנתי עם גבר שמקפיד להוציא שבת ע"פ שיטת ר"ת, ונפרדתי ממנו, ואני רוצה להפסיק את המנהג הזה, האם אני צריכה התרת נדרים?

אף שגרושה כאשר הפסיקה מיד עם גירושיה, או שהמשיכה וחשבה שחייבים לנהוג כך על פי דין ולא מחומרא, אינה צריכה התרת נדרים, פרודה עדיין משתייכת לבעלה וצריכה התרת נדרים.

הנוהג מנהג טוב ורוצה לבטלו, צריך התרת נדרים כמבואר בנדרים ט"ו. "ת"ר דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור, אי אתה רשאי להתירן בפניהם, משום בל יחל דברו". והיינו משום שנהגו איסור בדבר וידעו שהוא מותר, חשיב כאילו קיבלו עליהם לאיסור, ועוברים על בל יחל מדרבנן. ובשו"ע ביו"ד סימן רי"ד ס"א הביא ב' דיעות האם מועיל התרה, ונפסק שמועיל התרה למנג שנהג. ואשה הנוהגת במנהגי בעלה, לא נחשב שקיבלה עליה את המנהג, כמש"כ התשב"ץ ח"ג סימן קע"ט, שחיובה במנהגי בעלה משום שאשתו כגופו, ולכך אם כשמתגרשת הפסיקה מיד את המנהג, או אפילו כשהמשיכה את המנהג, חשבה שאיסורו הוא מדין ולא מחומרא, א"כ לא קיבלה עליה מעולם את המנהג, ואינה צריכה התרת נדרים. אבל כשנפרדו דרכם, עדיין צריך לנהוג במנהגי בעלה ולכך חייבת במנהג משום קבלתו של בעלה, וכשרוצה לבטלו צריכה התרת נדרים.