מנהג אשכנז / ספרד בזמנינו

אני שואל משהו שאני מתקשה בו הרבה זמן. אתם כותבים מנהג אשכנז מנהג ספרד. אנחנו לא נמצאים היום לא באשכנז ולא בספרד, מנהג לפי ההלכה קשור לכאורה למקום ולא למשפחה, ולכן יש הלכות הנוגעות למי שהלך ממקום זה למקום זה אלו מנהגים מחייבים אותו. כי המנהג קשור למקום ולא למשפחה. ואם כן, מאי נפקא מינה למי שיושב בארץ ישראל או באמריקה מה היה מנהג ספרד או אשכנז מאחר והוא לא נמצא כלל במקומות האלה. מה שצריך לעניין הוא מה מנהג ארץ ישראל. ולומר שבארץ ישראל יש שני מנהגים שונים זה כבר לא מנהג בכלל, כי זה אסור באיסור לא תתגודדו.

שלום רב 

שאלה יפה ויסודית.

קהילות אשכנז קיבלו על עצמם שיטות מסוימות בפסיקה, וקהילות ספרד קיבלו שיטות אחרות. [ 'אשכנז' - כולל במקרה הזה את רוב ארצות ארופה, ו'ספרד' - את רוב קהילות אפריקה והמזרח התיכון]. 

כאשר מגיעים אנשים לגור בתוך קהילה קיימת, הם חייבים לנהוג כמנהג המקום, מדין לא תתגודדו. אך כאשר מגיעות שתי קבוצות משתי מקומות למקום שלישי שאין בו מנהג, ולשניהם יש בית כנסת וקהילה עצמאית, אין בזה לא תתגודדו. 

ולכן בארץ ישראל שלא היו בה קהילות רצופות, והגיעו בני קהילות שונות מאירופה ומאפריקה, ולכל א' מהקהילות יש מערכת בפני עצמה, אין בזה לא תתגודדו. 

[כך גם בקהילות רבות בארה"ב ובאירופה, שהתלקטו אנשים רבים מקהילות שונות, ולא הסתפחו לקהילה קיימת, ולכן אין בזה איסור לא תתגודדו].

באור הלכה סימן תסח סעיף ד
וכתבו עוד בקהלה שנחרבה ונתישבה ע"י אנשים אחרים שנוהגים היו להקל באיזה דבר במקומות שבאו משם אין מחויבים גם עתה להחמיר אף על פי שהעיר החרבה הזאת בישובה היו נוהגין אנשיה להחמיר בדבר זה מאחר שאנשיה כבר נתגרשו ממנה נתבטל מנהגם.

אם לא שהקהלה החדשה מתנהגת בפ"ע ואינה מתערבת עם הקהלה הישנה בעינינה כמו שמצוי בקהלות הגדולות שנמצאים בהם כמה קהלות שכל אחת מתנהגת כפי מנהג אבותיה מדור דור וכן מתבאר בס' פר"ח ומבואר שם דקהלה שיש בה מנין מיקרי קהלה והבאים לשם נטפלים ופשוט דכוונתו שיש לה עכ"פ כל צרכי צבור כנהוג דהיינו ביהכ"נ ומתפללים בה בכל יום בצבור ויש להם מו"ץ ומקוה וכדומה כנהוג בכל קהלות ישראל.