לצורך מה עושים את השנה מעוברת

שלום רב בפרשת אמור, כג, ב מפרש רש״י שעיבור השנה היה נעשה כדי שיוכלו לדחות את חג הפסח על צורך גלויות שנעקרו ממקומן לעלות לרגל ועדיין לא הגיעו לירושלים. א. אם כך הדבר יכול לקרוא בכל שנה, לאו דווקא פעם ב-4 שנים כמו בימינו, ונתון לשיקול דעת של הסנהדרין באותה שנה? ב. ידוע שבימינו זה אחת לכמה שנים כדי שחג הפסח יחול באביב. אם כך כיצד שתי הסיבות מתקיימות יחד?

שלום רב 

רש"י לא הביא את כל הסיבות מדוע לעבר או לא לעבר את השנה, אלא רק את החלק שנדרש מפסוק זה, שאפשר לעבר שנה כדי שכל היוצאים מארצות אחרות יוכלו להגיע. 

כמובן שעיקר החשבון של עיבור השנה הוא כדי להגיע למצב שחג הפסח יהיה ב'אביב', מה שלאהיה קורה אילולי החודשים הנוספים. 

מאז ימי האמוראים שתיקן הלל האמורא קביעת חודשים ועיבורי שנים, העיבור אינו נקבע לפי מצבים משתנים, אלא קבוע מראש לפי הענין של שמירת חודש האביב. וחישבו חכשים שלצורך כך יש מחזור של 19 שנים, ובהם יש לעבר את השנים ג' ו' ח' יא' יד' יז' יט'.  

עיין מס' סנהדרין יא - יב. רמב"ם קידוש החודש פ"דץ.