תמורה ופדיון הקרבן

שלום רב בויקרא כז י אנו לומדים שאי אפשר להמיר הקדש אחד בשני אבל ראיתי שהאיסור הוא רק שנעשה בדרך תמורה אבל שנעשה בדרך פדיון מותר. מה ההבדל בין תמורה לפדיון?

שלום רב 

תמורה היא כאשר יש לאדם בהמה שהוקדשה לקרבן, וראויה להקרבה, והוא מעוניין להקריב בהמה אחרת במקומה, ולכן אומר על בהמה אחרת 'תהיה בהמה זו תמורת זו'. על מקרה כזה אמרה התורה (ויקרא כז י) 'לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש'. 

כלומר: א. הממיר עבר על איסור 'לא ימיר אותו'. ב. בהמת הקרבן נשארה בקדושתה, וגם הבהמה של התמורה נהיית קדושה באותה הקדושה. 

פדיון הוא כאשר אדם הקדיש בהמה לקרבן, ונעשה בה מום. שם ההלכה היא שכיון שאי אפשר להקריב בהמה בעלת מום,  יש לפדות את בהמת הקרבן על בהמת חולין. בהמת הקרבן יוצאת מקדושתה ויוצאת לחולין. ובהמת החולין נכנסת לקדושה במקומה.

ויקרא כז