האם ישראל בים-סוף התפללו כראוי

שלום רב בשמות יד, י - בני ישראל צועקים אל השם בתפילה כשרואים את המצרים אחריהם. בשמות, יד, יב - בני ישראל מתלוננים אל משה על המצב ושהיו מעדיפים להישאר במצרים. כיצד שני הדברים מסתדרים יחדיו? אדם שיש לו תפילה וזועק להשם יודע שהכל מאת השם ולטובה, ועל כן לא מתלונן?

שלום רב 

 על מה שנאמר בפסוק י', שצעקו אל ה' כתב רש"י 'תפסו אומנות אבותיהם בידיהם'. 

מפרשים הברטנורא והגור אריה שלא נאמר דבר זה לשבח אלא לגנאי, שלא התפללו מלב שלם אלא עשו כאונות אבותם בלבד. 

והוכחתם ממה שנאמר בפסוק יב שהתלוננו על משה. 

שמות יד י - יב. 

גור אריה וברטנורא שם.