פירוש בפסוק בקהלת

בבקשה מדוע קוהלת פרק ב, פסוק כד, מתורגם כשאלה. ובמקרים אחרים מילים אלו מתורגמים כהצהרה? זה נשמע כמו חקירה. תודה

שלום רב 

לשון הפסוק, 'אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא'. 

כוונתך בוודאי לפירוש רש"י שם. שפירש שהכוונה בדרך שאלה, האם לא טוב לאדם לאכול ולשתות וכו'.  

מקורו הוא מפסוק אחר, (ירמיה כב) אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו: ומכאן שהפסוק הניח, שמי שיעשה כך, אכן יהיה 'טוב לו'. 

אכן יש לדעת שישנם עוד שני ביאורים בפסוק. א. במדרש מפורש בתוספת שתי מילים, 'אין טוב לאדם, כי אם שיאכל וישתה'. 

והפירוש השני במפרשי התנ"ך, שאכן האוכל והשותה לא מרויח מאומה מלבד האכילה והשתיה עצמם. 

קהלת ב כד