שינה או לימוד בשבת

שלום רב אדם שמרגיש עייפות בשבת בצהריים ושוקל ללכת לישון צהריים, מה יותר מהודר - לישון ולכוון לעונג שבת או להכריח עצמו להתעורר ולעסוק בתורה?

שלום רב 

יש מצוה להתענג בשבת גם בתענוגי הגוף, ובודאי מצוה ללמוד. 

וכתב הרמ"א (סי' ר"צ ס"א) שמי שרגיל בשנת צהריים, לא יבטל את רגילותו בשבת, מפני עונג שבת.

אך כתב הרמ"א (שם ס"ב), שתלמיד חכם שעוסק כל השבוע בתורה, יתענג בשבת יותר בתענוג הגוף. ומי שאינו עוסק כל השבוע בתורה, יוסיף בתענוג לימוד התורה. 

והוסיף המשנ"ב שבודאי גם תלמיד חכם לא ישקע את עצמו בשינהבלבד, אלא יוסיף יותר בתענוג ממי שאינו ת"ח.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצ סעיף א
ואם רגיל בשינת צהרים אל יבטלנו, כי עונג הוא לו.

ומ"מ לא ירבה בו יותר מדאי שלא יביאנו לידי ביטול תורה שאפילו ת"ח שלומדים כל השבוע שמצוה שיתענגו ביותר וכדלקמיה בהג"ה אין הפי' שיבלו כל היום בתענוגים רק ימשכו יותר בתענוג משאר בני אדם.

רמ"א אורח חיים הלכות שבת סימן רצ סעיף ב
ופועלים וב"ב שאינן עוסקים בתורה כל ימי שבוע, יעסקו יותר בתורה בשבת מת"ח העוסקים בתורה כל ימי השבוע, והת"ח ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתייה קצת, דהרי הם מתענגים בלמודם כל ימי השבוע.