טבילת כלים בשבת

האם יש בעיה להטביל כלים בשבת?

כלים שצריכים טבילה בוודאי, אסור להטבילם בשבת, כיוון שנראה כמתקן. ואם צריך את הכלי לשבת ואין לו אפשרות אחרת, יקנה לגוי הנמצא עמו. ואם זה כלי שרגיל למלאות בו מים, ימלא בו מים מהמקווה ודרך הערמה יטבילו, ולא יברך.

ואם אין לו את האפשרויות הנ"ל והוא מסופק האם צריך להטבילו, או אפילו בוודאי שצריך להטבילו, אלא שיתבטל ע"י זה מסעודת שבת ועונג שבת, יכול להטבילו בשבת.

בגמרא ביצה יז: "דכולי עלמא מיהת כלים בשבת לא. מאי טעמא? אמר רבה גזירה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, הא תינח בשבת ביום טוב מאי איכא למימר, גזירה יום טוב אטו שבת. רב יוסף אמר גזירה משום סחיטה.  אמר ליה אביי תינח כלים דבני סחיטה נינהו כלים דלאו בני סחיטה נינהו מאי איכא למימר? אמר ליה גזירה הני אטו הני. רב ביבי אמר גזירה שמא ישהה. רבא אמר מפני שנראה כמתקן כלי.  

והיינו שהגמרא בביצה מדברת על טבילת כלים מטומאה לטהרה. ויש בזה ד' טעמים. אבל בטבילת כלים הניקחים מן העכום לא שייך טעם של שמא יסחוט, כיוון שאין כלים הניקחים מן העכו"ם ששייך בהם סחיטה. וכן הטעם של שמא ישהה לא שייך כיוון שאף אם ישתמש בו באיסור, לא נאסר המאכל, לא גוזרים. ודווקא בטומאה שיכול להשתמש תרומה והאוכלו חייב מיתה גזרו.

אולם הטעמים של שמא יטלנו שייכים וכן נראה כמתקן. הרי"ף פסק שמותר והרמב"ם אוסר.

השו"ע באורח חיים סימן שכ"ג סעיף ז' כתב וז"ל "מותר להטביל כלי חדש הטעון טבילה, ויש אוסרים. וירא שמים יצא את כולם ויתן הכלי לאינו יהודי במתנה ויחזור וישאלנו ממנו, ואין צריך טבילה." וכתב הרמ"א "ואם הוא כלי שראוי למלאות בו מים, ימלאנו מים מן המקוה ועלתה לו טבילה."

ומשמע מלשונו שמעיקר הדין מותר, ולחוש לי"א הביא את העצות הנ"ל. אולם ביו"ד סימן ק"כ סעיף טז משמע שפסק שעיקר הדין לאסור.

וכתב בחכמת אדם כלל עג סעיף כג להתיר אם יתבטל עי"ז משמחת השבת.

ובספק כתב המשנה ברורה סימן שכג ס"ק לג וז"ל "ואם יש לו ספק על הכלי אם היא צריכה טבילה נ"ל דיש לסמוך על דעה הראשונה ולהטבילה לכתחלה כשא"א לו לעשות בנקל העצות המבוארות בשו"ע:"

והא דמותר ליתן במתנה, היינו משום שהוא צורך השבת התירו. ולכך כתבתי גם בטעם של השו"ע שאי אין לו אפשרות אחרת, וצריך את הכלי לשבת.