דין ערבות במי שפטור מהדבר

בס"ד המשנ"ב ברצ"ח ס"ק ל"ד מביא את הספק של הפמ"ג אם סומא יוכל להוציא אחרים בברכת מאורי האש מדין ערבות, או שכיוון שהוא פטור בעצמו, לא יוכל. ורציתי לשאול- מה הצד שאע"פ שהוא פטור יוכל להוציא אחרים? והרי אע"פ שקיי"ל ברע"א ס"ק ה' שאשה היא בכלל ערבות, מ"מ קיי"ל בתחילת קפ"ו שעל הצד שאשה חייבת בברכת המזון רק מדרבנן היא לא יכולה להוציא את האיש. ועוד- על הצד שמי שפטור מדבר יכול להוציא אחרים מדין ערבות- אשה תוכל להוציא את האיש בברכת הלולב והשופר, למשל? תודה מראש

שלום רב 

השאלה נכונה. 

באחרונים נראה שיש דעה שהסומא חייב ב'בורא מאורי האש', כיון שנהנה ממה שאחרים רואים ויכולים לסייע לו, וכמו שאמרו שלכן סומא מברך 'יוצר המאורות'. 

ואמנם להלכה נפסק שסומא פטור, כיון שלא די בכך שנהנה ממציאות האור, אלא צריך 'עד שיאותו לאורו' - שיהיה בעצמו מגוף האור. אך כנראה שהפמ"ג צירף דעה זו לענין הספק אם יכול להוציא אחרים.

רבי עקיבא איגר אורח חיים סימן רצז סעיף ה - לענין ברכת הריח. 
לענ"ד גם אם הוי ברכת המצות מ"מ כיון דהוא אין לו חוש הריח הוא פטור לגמרי ממצוה זו ומקרי אין מחוייב בדבר שאינו מוציא אחרים ודמי לדלקמן רסי' תקפ"ט.

ועיין גם שו"ת רדב"ז חלק ו סימן ב אלפים שכא