שקר בשביל שהאשה לא תיפגע

עשיתי בטעות איזה מעשה שיכול לפגוע באשתי, האם מותר לי לשקר בשביל שלא תיפגע?

אם אין אפשרות אחרת, והשקר הוא על העבר ולא על משהו ששייך לעכשיו, נכון לשנות מהאמת בשביל השלום. (נ.ב. הבהרה: התשובה היא הלכתית ואין באמור עצה לענייני זוגיות)

גמרא יבמות דף סה עמוד ב "א"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, שנאמר: אביך צוה וגו' כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו'. ר' נתן אומר: מצוה, שנאמר: ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו'. דבי רבי ישמעאל תנא: גדול השלום, שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו, דמעיקרא כתיב: ואדוני זקן, ולבסוף כתיב: ואני זקנתי." והק' הראשונים שהרי הגמרא במסכת יבמות דף סג. וז"ל הגמרא "רב הוה קא מצערא ליה דביתהו, כי אמר לה עבידי לי טלופחי (תבשיל עדשים)- עבדא ליה חימצי, (מין קטנית) חימצי - עבדא ליה טלופחי. כי גדל חייא בריה, אפיך לה. אמר ליה: איעליא לך אמך! אמר ליה: אנא הוא דקא אפיכנא לה. אמר ליה, היינו דקא אמרי אינשי: דנפיק מינך טעמא מלפך, את לא תעביד הכי, שנאמר: למדו לשונם דבר שקר העוה וכו'." מבואר שרב אמר לרבי חייא בנו, לא לשנות אפילו מפני השלום. ומצינו כמה תירוצים בראשונים על זה. בספר חסידים כתב, שההיתר לשנות מפני דרכי שלום, הוא דווקא בדבר שהיה בעבר, אבל אסור לשקר על העתיד או על ההווה מפני דרכי שלום, ולכך היה אסור לרב חייא לששנות ולהגיד שהאבא רק, רוצה לאכול עכשיו טלפוחי במקום חימצי. וכן פסק המג"א אורח חיים סימן קנ"ו ס"ק ב'. במאירי כתב שההיתר לשקר מפני דרכי שלום, הוא דווקא כשאין אפשרות אחרת, אבל כשהשלום שורר ביניהם גם אם לא ישקר, אסור לשקר. והעתיקו השל"ה בסוכה.