אמירת פסוקים בשעת הטבילה

מובא בספרים שיש לומר פסוקים מסוימים בשעת הטבילה במקווה. איך מותר לדבר אז, הרי אין דבר שחוצץ בין הלב ולמטה? והאם יש הבדל בזה אם הטובל נמצא לבד או כשיש אחרים במקווה?

שלום וברכה 

בדין אמירת דבר שבקדושה בגוף לא מכוסה, ישנם שני דינים. א. כיסוי הערוה. ב. חציצה בין לבו לערוה. 

מים נחשבים כיסוי למרות שהם שקופים. אך אסור להסתכל לתוך המים בזמן אמירת דבר שבקדושה. 

כאשר חצי הגוף התחתון במים, והלב  מחוץ למים - נחשב שיש חציצה בין הלה לערוה. אך כאשר כל הגוף במים, זו לא חציצה ביניהם. 

גם כאשר כל הגוף במים, ניתן לחצוץ בזרועותיו בין הלב לערוה. כלומר לחבק את הגוף בזרועותיו, בלי לגעת הגוף בכף היד. 

כנגד בנ"א אחרים ערומים, שאינם מכוסים במים, אסור לומר דבר שבקדושה. 

חשוב לשים לב לנקודות שלא העלית: 1. אסור לומר פסוקים בלע כיסוי ראש. 2. אסור לומר פסוקים במקום לא נקי. ובית מרחץ, נחשב מקום שאינו נקי. 

שו"ע יו"ד סי' ר, ובנו"כ שם.