עיקור וסירוס - לרווחת בעלי החיים

שלום רב, שמי מיכל, ואני פונה אליך בשאלה הנוגעת להלכה ולצער בעלי חיים. ברשותי שני חתולים – זכר ונקבה, בני כ-8 חודשים. בתקופה האחרונה שמתי לב להתנהגות חריגה של החתולה: היא החלה ללקק שטיחים ואף לאכול חול מתוך ארגז הצרכים שלה. לאחר התייעצות עם מומחה, התברר שזו עשויה להיות תגובה ללחץ, חוסר גירוי סביבתי, או אף ביטוי למצוקה פיזית או נפשית. במקביל, החתול הזכר החל לגלות סימני ייחום, מנסה להזדווג עם החתולה – והיא נראית נרתעת מכך. הדבר מוסיף על הסטרס שהיא חווה, ואני חוששת מאוד לבריאותה הנפשית והפיזית. חשוב לציין כי בעבר היה לי חתול שנפטר כתוצאה מכשל בכליות, ונאמר לי אז ע"י וטרינר כי ייתכן שהסירוס היה יכול למנוע את המצב. לכן אני חשה חובה מוסרית ורפואית לעשות כל שניתן כדי למנוע הישנות של מצב זה – כולל עיקור החתולה וסירוס החתול. אני מודעת לכך שסירוס בעלי חיים אסור ליהודי על פי ההלכה, ולכן ביררתי אפשרויות לעקיפת האיסור – כמו מסירת החתול לגוי שיבצע את ההליך. אך אני מתקשה למצוא גוי כזה בפועל, למרות הרצון לעשות זאת כהלכה. אבקש את דעתך ההלכתית: האם במצב כזה, שבו מדובר בצער בעלי חיים, ניתן להקל בסירוס (או עיקור) בדרך מסוימת? האם יש דרך שתוכל להנחות אותי כיצד לנהוג, מבלי לעבור על איסורים, ועדיין לשמור על בריאותם ורווחתם של בעלי החיים? תודה רבה מראש על הזמן ותשומת הלב, בברכה, מיכל

שלום רב

נקבה אפשר ע"י גוי במקום צער גדול, זכר אין להקל ואף בגוי שיגיד לגוי לא פשוט להקל.

עיין כל הפרטים אבהע"ז סימן ה.