מצוות שמהם פטור המשמר את המת.

המשמר את המת, מאיזה מצוות הוא פטור?

אם משמרו יחד עם עוד אדם, חייב בכל המצוות ע"י שאחד משמר ואחד מתפלל בתורנות. ואם משמר לבדו פטור מכל המצוות, אא"כ הוא רשע גמור המאכיל טריפות לאנשים. ואם יכול לקיים את המצוות בקל, בלי לקום מהמקום, חייב דמהיות טוב אל יקרא רע, ובלבד שלא יהיה לועג לרש.

גמרא ברכות דף יח עמוד א "המשמר את המת אף על פי שאינו מתו - פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה. היו שנים - זה משמר וזה קורא, וזה משמר וזה קורא." וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן עא סעיף ג "המשמר את המת, אפילו אינו מתו, פטור." (מקר"ש) ונחלקו הראשונים בכל דין של עוסק במצווה פטור מן המצווה, כשיכול לקיים שניהם. שיטת התוספות, בסוכה י: ד"ה שלוחי (ועוד) וכ"כ הרא"ש שהעוסק במצווה אינו פטור מן המצווה אא"כ אינו יכול לקיים שניהם, ואם יכול לקיים שניהם, אף ע"י הפסקה מועטת מהמצווה הקודמת, אינו פטור מן המצווה. אולם הר"ן בפרק הישן (סוכה יא. ד"ה ואיכא) כתב שאע"פ שהוא יכול לקיים מצוות בעודו משמר, פטור מפני שכל שהוא עוסק במלאכתו של מקום, לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצות אחרות, אף על פי שאפשר. ומיהו מודינא ודאי שכל שאינו צריך לטרוח כלל אלא כדרכו במצוה ראשונה יכול לצאת ידי שניה דבכהאי גוונא ודאי יצא ידי שתיהן, ומהיות טוב אל יקרא רע. הרמ"א בסימן לח, גבי סופרים, פסק כשיטת הר"ן שחייב במצוות שיכול לקיים בקל, אולם אינו מתעסק בשום מצווה אחרת. ביאור הלכה סימן לח ולכן המשמר את המת פטור מתפילין ומק"ש ומכל המצות, אף על פי שיכול אז לקיים כמה מצות, וכן החופר קבר למת פטור מכולם אף על פי שנח מעט שגם בשעת נוחו נקרא עדיין עוסק במצוה שעי"ז יתחזק כוחו לחזור ולחפור, ולכן הוא פטור אז אף על פי שיכול אז לתת פרוטה לעני העומד אצלו, וכו, ואם אינו מוסיף טרחה כלל בשביל מצוה השניה אלא טורח אחד לשתיהן וכדרכו במצוה הראשונה יכול לצאת ידי שתיהן אז בודאי יראה לצאת ידי שתיהן דמהיות טוב אל יקרא רע.