ברכת דיין האמת בלי קריעה.

אדם שבגדיו שאולים או שמקנה את בגדיו לאחר בזמן חובת הקריעה על אחיו, כך שאינם שלו, האם חייב לקרוע, ואם לא האם יכול לברך ברכת דיין האמת?

אדם שבגדיו שאולים באמת, (כשלא פירט בזמן השאלה שהולך ללוות את קרובו) פטור מדין קריעה, וחייב בברכת דיין האמת אף שלא קורע. אבל אדם המקנה את בגדיו לאחר בזמן חובת הקריעה, חייב לקרוע. ואין להקנות בגדיו לאחר.

אמרי' במו"ק כו: וכן פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן שמ ס"ק לד וז"ל "האומר לחבירו: השאילני חלוקך שאבקר את אבא שהוא חולה, והלך ומצאו שמת, קורעו, ומאחהו ומחזיר לו חלוקו ומשלם לו דמי קרעו. ואם לא הודיעו, ה"ז לא יגע בו." וא"כ מי שבגדיו שאולים ממש, ולא אמר ע"מ שאבקר בו את החולה םטור מן הקריעה, ואם קרע לא עלתה לו הקריעה, כיוון שהוא שואל שלא מדעת וגזלן, והקורע בגד גזול לא יצא. אבל ברכה חייב לברך, ואף שהרגילות לברך בזמן הקריעה, שני חובות הם ואף כשלא קורע חייב לברך. והמקנה בגדיו לאחר, אם יודע זה שהקנה לו שרוצה ללכת לבית הקברות , א"כ חשיב כביקש לשואלו ע"מ לבקר את החולה שנוטה למות, שחייב לקרוע, ועוד שאינו מתכוון באמת להקנות לו אלא כדי להיפטר. ואם אינו יודע שהקנה לו, שוב אסור להשתמש בבגד, והוי שואל שלא מדעת וגזלן ולא עלתה לו קריעה. וחייב אח"כ לחזור ולקרוע, על שאר קרובים שבעה ימים, ועל אביו ואמו לעולם.