בל תשחית בקריעה יותר מטפח

האם מותר לקרוע על שאר קרובים יותר מטפח, או שצריכים להקפיד שלא יהיה יותר משיעור זה?

מעיקר הדין אסור לקרוע יותר מטפח משום בל תשחית, אולם נראה שבימינו שאין שום ערך לבגד קרוע ואין שום אדם ששומר או מתקן את הבגד שקרע, אין דין בל תשחית בקריעה יוותר מטפח. כיוון שבלא"ה אינו שווה.

גמרא מסכת בבא קמא דף צא עמוד ב "אמר רבי אלעזר: שמעתי, שהמקרע על המת יותר מדאי - לוקה משום בל תשחית," (לשיטת הרמב"ם פרק ו' מהלכות מלכים הלכה י' שדין בל תשחית בדברים שאינם עצים הוא מדרבנן, צ"ל שלוקה מכת מרדות, ועין שם בנו"כ שיש סוברים שאף הרמבם סובר כהסמק ושא"ר שאיסורו מדאורייתא).

וצ"ל שאין איסור בל תשחית, אלא כשלו או לאחרים יכול להיות בזה תועלת, אבל דבר שאבוד מן העולם, ואין לו שימוש אצל שום אדם, אין בו איסור בל תשחית. כמש"כ ה פתחי תשובה יורה דעה סימן כח ס"ק י' וז"ל  "דעיקר איסור ב"ת היינו שלא ישחית דבר שיכול האדם ליהנות ממנו אבל דבר שאין בו הפסד לשום אדם ל"ש ב"ת"

אלא שלפי"ז יש קושיא חמורה על עיקר הקריעה, שהרי מה שלא נחשב בל תשחית בעצם הקריעה כשקורע, על המת. והרי חיוב קריעה מדרבנן, ובל תשחית מדארייתא. (לבד משיטת הרמב"ם הנ"ל ) כתב בשלטי גיבורים במסכת ע"ז דף ד מדפי הרי"ף, שאין בל תשחית בדבר שלא מפסיד אותו לגמרי. וא"כ יש לעיין לדידן שאין ערך לבגד קרוע כלל, איך מותר לקרוע.

וראיתי שמיישבים על דין הקריעה מסברא אחרת, והוא שכיוון שרוצה לקיים חיובו לקרוע, זה צורת שימושו בבגד, וכיוון שזה צורת שימושו אין בזה איסור בל תשחית, דהבגדים נועדים לשמש צרכיו, וזה צורכו לעת עתה.וכ"כ בשו"ת תורה לשמה סימן ת' שאין דין בל תשחית כשמקיים בו מצווה ואפילו מנהג. כמו להדליק בגדים בל"ג בעומר.