קריעה ע"י עצמו או ע"י אחר

ראיתי שהמנהג של החברה קדישא להתחיל לקרוע לאבל את הבגד עם סכין והאבל מסיים את הקריעה, האם זה חובה לעשות כך?

בברכי יוסף כתב, שעדיף לקרוע ע"י אחר המתבייש ממנו, וע"י כך מרגיש אבילותו ביותר. אולם בערוך השולחן כתב שעדיף שיקרע בעצמו, (אולי משום שמצווה בו יותר מבשלוחו. או שע"י כן מצטער יותר, או שס"ל שהטעם לקריעה כדי שיהיה לו במה להפיג צערו וע"י עצמו מפיג יותר)

ולכך המנהג שאדם מהחברה קדישא מתחיל את הקריעה בסכין, והאבל עצמו ממשיך את הקריעה בעצמו, לאביו ואמו עד ליבו, ובשאר קרובים, קורע טפח ביד. (צריך טפח בפנ"ע כיוון שאין קריעה פחות מטפח.)

הברכ"י בס"ק יב בשם המהר"י מולכו. הובא בפת"ש ס"ק א'. הערוך השולחן, סימן שמ סעיף ב וז"ל "גם על שארי מתים דמותר בסכין מ"מ צריך הוא לחתוך בעצמו ולא ע"י אחרים דכן משמע מלשון הגמ' והפוסקים"