נעשה אבל באמצע תספורת
שאלה
מי שנכנס להסתפר כשידע שאביו על ערש דוי, ותוך כדי התספורת נודע לו שאביו נפטר, האם יכול לסיים את התספורת?
תשובה
אם התחיל את התספורת יכול לסיימה, ואם רק התיישב בכיסא של הספר והונח עליו החלוק של הספר נכון שלא להסתפר.
מקור
אמרי באבל רבתי פ"ה ה"ח, ובירושלמי פרק קמא דשבת ה"ב וכתבוהו הרי"ף (טז.) והרא"ש (סי' סח) בסוף מועד קטן. וכן פסק השו"ע סימן שצ סעיף ב "ישב לגלח, ואמרו לו: מת אביו, הרי זה משלים ראשו, אחד המגלח ואחד המתגלח." וכתב המרדכי (סי' תתקב) שהטעם משום דגדול כבוד הבריות. (ולפי הסוברים שאבילות יום ראשון מדאורייתא, ובגמרא בברכות יט מבואר שלא הותר אלא איסורי דרבנן, צ"ל שמיירי בשמועה קרובה או באונן שאינו בדיני אבילות מדאורייתא ועיין סימן שמא סעיף ה')
וכתב הרבי עקיבא איגר שם "בירושלמי (פ"א דשבת) משמע דזהו חד שיעורא עם ההיא דקתני במתני' שם לא ישב לפני הספר סמוך למנחה דאמרינן שם מאימתי התחלת תספורת משיניח מעפורת ספרים על ברכיו:"
אולם בערוך השולחן כתב על זה שצ"ע האם זה השיעור, כיוון שהסברא משום גדול כבוד הבריות. ולכך אם רק הניח את החלוק, ראוי להחמיר שלא להסתפר.