דין נכד שסבו נפטר

אדם שאביו יושב שבעה על פטירת סבו, מה דינו באבלות?

אם נמצא עם אביו היושב שבעה, באותה העיר, יש לו 4 דינים: 1. אין לו לרחוץ במים חמים.(ומותר בפושרים)  2.אין לו לשמוע מוזיקה 3. אין לו ללבוש בגדי שבת ביום חול. 4. אין לו ללכת לשמחות כגון חתונה, שבע ברכות ושאר סעודות מרעים. ומותר לו ללכת לסעודות מצוה כגון ברית, בר מצוה וסיום, אבל אסור לו לאכול אא"כ הסעודה בביתו, או שהוא בעל השמחה.

ומותר בתספורת, ובגזיזת צפרנים, ואינו צריך לשנות מקומו בבית הכנסת.

בגמרא מועד קטן דף כ עמוד ב "וכשם שמתאבל עליהם - כך מתאבל על שניים שלהם, דברי רבי עקיבא. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אינו מתאבל אלא על בן בנו ועל אבי אביו. וחכמים אומרים: כל שמתאבל עליו - מתאבל עמו. חכמים היינו תנא קמא! - איכא בינייהו עמו בבית. כי הא דאמר ליה רב לחייא בריה, וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה: באפה - נהוג אבילותא, בלא אפה - לא תינהוג אבילותא. וכן פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן שעד סעיף ו' שקרובי הקרובים צריכים לנהוג אבילות רק בפני הקרוב האבל.

וברמ"א שם כתב "וכן נוהגין האידנא שלא להתאבל כלל עם המתאבלים, וכל המחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהים. ומ"מ נהגו שכל קרובי המת, הפסולין לו לעדות, מראין קצת אבילות בעצמן כל שבוע הראשונה, דהיינו עד אחר שבת הראשון, שאינן רוחצים ואין משנים קצת בגדיהם כמו בשאר שבת." ובמשאת בנימין כתב שאין להחליף כלל מבגדי חול לבגדי שבת. ובש"ך ס"ק ז' כתב שאייסור הרחיצה הוא רק בחמין אבל מותר בפושרים.

וסעודת מריעות: כתב הב"ח, "כ"ש שאין נכנסין לסעודה אפילו לסעודת מצוה עד מוצ"ש" וכתבו הפוסקים שכוונתו שמותר לו להיכנס ואסור לו לאכול

ושמיעת מוזיקה, כתבו הפוסקים מסברא לאסור ואע"פ שאין לנו לאסור אלא מה שכתבו הפוסקים, מ"מ כיוון ששמחה ואבילותהם שני הפכים, כתבו מסברא לאסרו במוזיקה. ובסעודת מצווה כתבו להתיר לשמוע מוזיקה.

וגזיזת הציפורנים ותספורת: יש אוסרים, אולם הפוסקים הכריעו כשיטת השבות יעקב שהתיר בזה.

ושינוי מקום בבית הכנסת: כתב הש"ך שאין צריכים לשנות.