לימוד תורה בבית חולים כשיש שם מת

האם מותר ללמוד תורה בבית חולים כשוודאי יש שם מת, או שאסור משום שאין ללמוד תורה בבית שהמת שם, דהוי לועג לרש?

אפשר ללמוד תורה, כל זמן שאינו באותו חדר או בסמיכות למת.

כתב המרדכי הביאו ב"י בסימן שד"מ שלענין לועג לרש אסור ללמוד בבית שהמת שם, שכולא ביתא כד' אמות. והביאו הש"ך שם ס"ק ד' והעט"ז באורח חיים סימן מה, ובמשנ"ב שם ס"ק ב' כתב שהמגן גיבורים חולק עליו, ונראה שלא הכריע בזה.

ולענין נט"י של שחרית כתב המשנה ברורה סימן א "י"א דלענין זה אמרינן כולא ביתא כד' אמות דמי אבל אין לסמוך ע"ז כ"א בשעת הדחק."

והאליה רבה סימן א כתב שאין לסמוך על ההיתר של כולא ביתא כד' אמות, וז"ל "אלא נ"ל לתרץ דברי המרדכי, דבריש ברכות [ג ע"ב] קאמר אין אומרים לפני המת אלא דברים של מת, ולא נזכר מידי מד' אמות, לכן פירש דבכל החדר אסור דחשוב כמו תוך ד' אמות, וטעמא כמ"ש ב"י שם דמיחזי כמתיאש מלהיטפל בו כיון שאומר בפני המת, אבל היכא דנזכר ד' אמות ודאי נראה אפילו באותו חדר אסור מחוץ לד' אמות."

וא"כ אף אי דמחמירים הפוסקים במת בבית, מ"מ וודאי, במת שאינו מכירו, ולא נמצא לידו, לא שייך לומר מיחזי כמתייאש מלטפל בו.