ד"ת בהספד

האם מותר בהספד על מת לומר דברי תורה, כאשר ההספד בתוך חדר שהמת בתוכו?

אף שאסור לומר ד"ת בחדר שהמת שם, מ"מ כשאומרם לכבוד המת מותר, ולכך צריך להיזהר שההספד יאמרו לכבוד המת, ולא להראות לציבור את כח דיבורו ופלפולו.

גמרא מסכת ברכות דף ג עמוד ב "ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי: אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת. אמר רבי אבא בר כהנא: לא אמרן אלא בדברי תורה, אבל מילי דעלמא לית לן בה. ואיכא דאמרי, אמר רבי אבא בר כהנא: לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה, וכל שכן מילי דעלמא."

וכ"כ השו"ע סימן שד"מ סעיף ט"ז וז"ל "אין אומרים בפני המת אלא דברים של מת, כגון צרכי קבורתו והספד; אבל שאר כל דבר, אסור. והני מילי בדברי תורה, אבל במילי דעלמא לית לן בה. וכתב המרדכי שחדר שהמת שם נחשב כבתוך ד' אמות."

ובסעיף יז "מותר לומר פסוקים ודרשה לכבוד המת, בתוך ארבע אמותיו או בבית הקברות" וכתב הט"ז ס"ק ה' וז"ל "ולא כיש שמכוונים להראות מעלתם בדרוש שעל המת מה שאינו לכבודו, ולאו שפיר קעבדי, ושמעתי הרבה גדולים היו מקפידין על דבר זה."