הדלקת מוזיקה בבית שאחד מבני הבית בשנת האבל

האם אדם שאשתו בשנת האבל על אמה צריך להימנע מלהדליק שירים בבית, בכדי שהיא לא תשמע אותם?

אין האבל יכול לכוף את בני ביתו לכבות את המוזיקה נגד רצונם, ואם משאירים את המוזיקה פועלת, מספיק שלא יכוון ליהנות. ואינו צריך לאטום את אזניו.

בגמרא בפסחים כה: מבואר מחלוקת אביי ורבא בהנאה הבאה לו לאדם בע"כ אי מותר או אסור, ועי"ש בשני הלישנות, מ"מ הלכה כר"ש שדבר שאינו מתכוון מותר, ולכך ודאי שלא אפשר ולא מכוון מותר. ואף באפשר ולא מכוון ליהנות מותר, במקרה שיכול שלא להנות.ואז זה לא נחשב פסיק רישא וכן פסק הרמ"א יורה דעה סימן קמב סעיף טו "אסור לשמוע כלי שיר של עבודת כוכבים או להסתכל בנוי עבודת כוכבים, כיון שנהנה בראייה. וכתב הרמ"א ומיהו דבר שאין מתכוין, מותר." וכתב הש"ך שם ס"ק לד וז"ל ומבואר שם בש"ס ופוסקים דאפי' אפשר לו לילך למקום אחר מותר כשאינו מתכוין ומבואר בתוס' והרא"ש ורי"ו שם דמיירי בענין שיכול לאטום אזניו ולעצום עיניו ולסתום נחיריו שלא יהנה מן הקול והמראה והריח ומותר כשאינו מתכוין להנאתם דלא הוי פסיק רישיה הא לאו הכי אסור אבל כשמתכוין מבואר שם בש"ס ופוסקים דאפילו א"א לו לילך למקום אחר אסור: ולכך אינו צריך לאטום אזניו ודי בכך שיכול לאטום את אזניו ולא לשמוע ושוב אין זה פסיק רישא ודי שאינו מתכוון ליהנות. ועיין חכמת אדם כלל פד סעיף טז. ובחפץ חיים כלל ו', בהגהה שבבאר מים חיים סקי"ד. ולכך אינה יכולה לכוף אותו כיוון שעליו אין דין להיות באבל, ואינו מכשיל אותה באיסור ולכך אינה צריכה לאטום את אזניה ודי שלא תתכוון. והורה לי מורינו הרב שליט"א שאין זה חשיב פסיק רישא כיוון שהאיסור הוא ההנאה מהמוזיקה ולא השמיעה וזה אינו פסיק רישא..