שינוי מקום לאבל בשבת

האם אבל משנה מקומו גם בשבת או שזה אבלות בפהרסיא?

למנהג הספרדים אינו משנה מקומו בשבת גם בתוך הג' שבועות, ולמנהג האשכנזים משנה מקומו בשבת.

נחלקו הראשונים האם אבל משנה את מקומו בשבת או שזהו אבלות בפהרסיא, שהרי מבואר בב"ב דף ק: שמותר לעשות מעמדות ומושבות בשבת, והיינו שעומדים ועוצרים שבע פעמים כשחוזרים מהקבר, בשביל להסיר את השדים או להזכיר שימי האדם קצרים הם, מ"מ הוכיח מזה הנמוק"י שצריך לשנות את מקומו בשבת כיוון שעושה כן לכבוד האבל כמו מעמדות ומשבות. אולם הב"י דחה דבריו וכתב "ואין הנדון דומה לראיה דהתם שאני שהיו עושים מעמדות ומושבות בבית הקברות כדי שיאספו רוב עם שלא היה בית הכנסת אחד מכיל אותם אבל כשמשנים מקומם בבית הכנסת למקום האבלים מיחזי כנוהגים אבלות בשבת ויישר כחם של הנוהגים שלא לשנות מקומם בשבת" וכן פסק השו"ע סימן שצג סעיף ד "הנוהגים כשהם אבלים שלא לשנות מקומם בבית הכנסת בשבת, יפה הם עושים." וכתב הרמ"א ויש אומרים שגם בשבת ישנה מקומו וכן המנהג פשוט, ואין לשנות המנהג." וכתב בביאור הגר"א להוכיח כדברי הרמ"א מפרקי דר' אליעזר המובא ברא"ש מו"ק פרק ג' סימן מו וז"ל בפירקי דרבי אליעזר (פט"ז) ראה שלמה שגמילות חסדים גדולה לפני הקדוש ברוך הוא לפיכך כשבנה ביהמ"ק בנה שני שערים אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים והיו ישראל הולכין בשבת ויושבין בין שני שערים הללו הנכנס בשער חתנים יודעין שהוא חתן ואמרו לו השוכן בבית זה ישמחך בבנים ובבנות הנכנס לשער אבילים והיו שפמו מכוסה היו יודעים שהוא אבל והיו אומרים לו השוכן בבית זה ינחמך והנכנס לשער אבילים ואין שפמו מכוסה היו יודעים שהוא מנודה והיו אומרים השוכן בבית זה יתן בלבך לשמוע דברי חביריך ויקרבוך ויקבלוך. משחרב ביהמ"ק התקינו חכמים שיהיו חתנים ואבילים הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ואנשי המקום רואין את החתן ושמחים עמו ורואין את האבל ויושבין עמו לארץ כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים ועליהם הוא נאמר ברוך נותן שכר טוב לגומלי חסדים" מפורש שבשבת היו האבלים נכנסים בשער אחר ואין זה נקרא אבלות בפהרסיא. וביאר הש"ך שאין זה נחשב אבלות בפהרסיא כיוון שהרגילות של אדם לשנות את מקומו. ועוד כתב משום שכל הדברים הנוהגים שלושים יום נוהג אפילו בשבת. ואולי הסברא בזה כמו שכתב המהר"ם מלובלין ז"ל בסימן ק"ז, שכיוון שכבר התחיל במקצת דיני האבלות בשבת שבשבעה בשביל שתעלה למינן ז' ימי האבל שוב אין זה אבלות בפהרסיא להמשיך בזה. ובשו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרסב הוכיח מדיני עטיפת הרא"ש שנוהג בשבת ואין זה נחשב כאבלות בפהרסיא, כיוון שיש לו מנעלים ברגלי. ה"ה הכא כיוון שאינו נוהג את כל דיני האבלות צריך להחליף מקומו בשבת. וכתב הט"ז באורח חיים ריש סימן תקכו על דין שינוי המקום "היינו שקודם התחלת ברכו יושב בשינוי מקום שעדיין חול הוא וכיון שהתחיל בחול ישב שם גם אח"כ ודבר פשוט הוא שאם בא האבל לבה"כ אחר ברכו שלא ישנה המקום דמתחיל בשבת האבילות בפרהסי'" אולם בא"ר סימן תקמח "וכן בשינוי מקום אף שבא אחר ברכו כיון שנוהגין בו כל ל' לא הוי דבר בפרהסיא, ואף שלא התחיל בחול לשנות שכתבתי בריש סימן זה שאין לשנות ברגל, מ"מ בשבת ס"ל שיש לשנות:" וכן המנהג לשנות מקומו אף בשבת.