תספורת בשנה על אב משום כיבוד אם

אבל בשנת האבל לפטירת אביו, ולאמו מפריע מאוד שאיננו מסופר כמו שצריך, האם מותר להקל בתספורת בתוך השנה?

בשלושים יום הראשונים, אין לו להסתפר, לאחר שלושים יום שאמו גוערת בו מותר ללכת להסתפר. ואחרי התספורת הראשונה, אינו צריך להמתין לגערה נוספת ויכול להקל בתספורת.

כתב השולחן ערוך סימן שצ סעיף ד "על כל המתים מגלח לאחר שלשים; על אביו ועל אמו, עד שיגערו בו חביריו." וכתב הרמ"א "ושיעור גערה יש בו פלוגתא, ונוהגים בג' חדשים (כדעת מהרא"י בפסקיו ואגודה ומהרי"ל והר"ן). ובמקומות אלו נוהגין שאין מסתפרין על אב ואם כל י"ב חדש (מהרי"ל מנהג קצת מקומות), אם לא לצורך, כגון שהכביד עליו שערו, או שהולך בין עובדי כוכבים ומתנוול ביניהם בשערותיו, דמותר לספר (כן השיב הא"ז)." ולכך בתוך השלושים לא יסתפר כיוון שהוא חיוב ומבואר בשולחן ערוך סימן רמ סעיף טו "אמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין מצות עשה בין מצות לא תעשה, ואפילו מצוה של דבריהם, לא ישמע לו." ולאחר שלושים גערת אמו נחשב כגערה ויכל להסתפר. ולאחר גערה זו במשך השנה אינו צריך לחכות לגערה, כיוון שמעיקר הדין אין איסור להסתפר בתוך השנה ורק נהגו כך משום כיבוד אב ובמקום כבוד אם אפשר לדחות את המנהג ולסמוך על המקילים. כמבואר בפת"ש סימן רמ ס"ק יד.