מתי מותר לאבל בשנה להסתפר בפעם השניה

האם לאחר התספורת הראשונה צריך להמתין לגערה לצורך תספורת נוספת?

מעיקר הדין אין צריך להמתין לגערה נוספת ומותר להסתפר כרצונו לאחר התספורת הראשונה, וכן נוהגים הספרדים, אולם מנהג האשכנזים להחמיר שגם אחר התספורת הראשונה במשך כל השנה ממתינים לגערה או לג' חודשים, או במקום הצורך כגון בהפסד ממון וכדו'.

כתב השולחן ערוך סימן שצ סעיף ד "על כל המתים מגלח לאחר שלשים; על אביו ועל אמו, עד שיגערו בו חביריו." וכתב הרמ"א "ושיעור גערה יש בו פלוגתא, ונוהגים בג' חדשים (כדעת מהרא"י בפסקיו ואגודה ומהרי"ל והר"ן). ובמקומות אלו נוהגין שאין מסתפרין על אב ואם כל י"ב חדש (מהרי"ל מנהג קצת מקומות), אם לא לצורך, כגון שהכביד עליו שערו, או שהולך בין עובדי כוכבים ומתנוול ביניהם בשערותיו, דמותר לספר (כן השיב הא"ז)." וא"כ לדעת שו"ע לאחר התספורת הראשונה נגמר איסור תספורת לאבל, אולם לרמ"א נהגו להחמיר כל יב חודש לגלח במקום הצורך או בגערה או לאחר ג' חודשים. וכתב הרבי עקיבא איגר "בד"מ הביא הא"ז וז"ל שאלת אם תוכל לספר אחר אביך תוך יב"ח כי מתוך שאתה עסוק במזונותיך ומצוי בין השרים והנני מודיעך שלא הוזכר יב"ח לענין גידול שער רק עד שיגערו בו חביריו ומה שנוהגין יב"ח אינו אלא חומרא בעלמא לכבוד אביו ואמו ולכן מותר אתה לספר כדרכך עכ"ל משמע דמדינא אחר שהמתין שיעור גערה מותר לגלח אח"כ בכל פעם כדרכו וא"צ להמתין בכל פעם שיעור גערה אלא דהמנהג להחמיר כל יב"ח וכיון דהולך בין השרים א"צ לתפוס חומרא זו וקם אדינא דאחר הגערה מגלח כדרכו וזהו כוונת הרמ"א כאן בתחלה כתב ובמקומות אלו נוהגין כו' ועלה כ' אם לא וכו' והיינו דאז אין לחוש למנהג ההוא אבל קודם זמן הגערה לא מהני מה שהולך בין השרים ואחר שגילח לזמן הגערה א"צ להמתין עוד שיעור גערה אלא דמגלח אח"כ כדרכו כפי הרגלו:" משמע שמעיקר הדין אין צריך ונוהגים להחמיר. ובפתחי תשובה ס"ק ד כתב "ועי' בתשו' אדני פז סי' ח' שכתב דכוונת רמ"א דלאחר שעברו ג' חדשים שהוא שיעור גערה מותר לספר עצמו כל זמן שירצה לפי מנהגו הראשון ע"ש:" וס"ל שאין אפילו מנהג להחמיר. ולמעשה לאשכנזים, אין להסתפר ללא צורך, בלא גערה או לאחר ג' חודשים. אבל במקום צורך אפשר להקל.