מוזיקה בשלושים על אח ומקור לאיסור מוזיקה באבל האם אבל על אחיו אסור בשמיעת מוזיקה בשלושים? ומה ה

שאסור לאבל לשמוע מוזיקה בשנת האבל על אביו?

אסור לאבל על אביו או אמו לשמוע מוזיקה כל יב חודש, ועל שאר קרובים ל' יום משום שאסורים בשמחה.

בגמ' מו"ק כו: מבואר שאין לאבל להחזיק תינוק בחיקו בשבעה מפני שמביאו לידי שמחה ומתגנה בכך על הבריות. וכתבו הטור והשו"ע בסימן שצא סעיף א' שדווקא להחזיקו תינוק בחיקו שמביאו לידי שחוק, מותר לאחר ז' בתוך השלושים. אבל בשמחה אבל אסור בכל השלושים על שאר קרובים, ועל אביו ואמו יב חודש. וברמ"א שם ס"ג הביא את דברי הטור שכתב שמנהג אשכנז שאף למתירים לאבל להשתתף בחופה אין לו ליכנס בשעה שמשמיעים מזמוטי חתן וכלה. ואע"פ שאפשר לומר על דברי הרמ"א שדווקא בחתונה אסור כיוון שהוא שמחה גדולה, אבל בשמיעת מוזיקה בביתו שאין בזה כ"כ שמחה אסור, מ"מ הסכמת הפוסקים (מהרם שיק יו"ד שס"ח ועוד) לאסור לאבל לשמוע מוזיקה בי"ב חודש על אביו ואמו, ובשלושים על שאר קרובים. ומה שלא הזכירו השו"ע והרמ"א איסור זה כיוון שאף למי שאינו אבל, לספרדים אין היתר כ"כ לשמוע מוזיקה אלא למי שצריך לכך לצורך נפשו. ולאשכנזים אסור בבתי משתאות או ברגיל לכך כמבואר בגיטין דף ז' ובשלהי סוטה וכן פסק השו"ע סימן תקס סעיף ג וז"ל "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם; וכתב הרמ"א "יש אומרים דוקא מי שרגיל בהם, כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה" ומי שצריך לכך לצורך נפשי כתבו הפוסקים שאפשר להקל.