גזירת ציפורנים בשלושים לצורך טבילת מצוה

אישה שליל טבילתה חל בשלושים של אבלותה על אחיה, איך תנהג בגזירת הציפורנים?

לצורך טבילת מצווה אבלה בשלושים יכולה להקל, וסדר העדיפויות הם כך@יכולה להקל בנטילת ציפורנים ע"י נכרית, ואם א"א ע"י נכרית תיטול ציפורניה ע"י ישראלית אחרת. ואם א"א א"י ישראלית אחרת יכולה להקל ע"י עצמה. ולמעשה בזמנינו מקילים שהאשה תחתוך ע"י עצמה בכלי, כיוון שאל"ה זה לא יצא יפה ויהיה חציצה.

בית יוסף סימן שצ "כתבו הגהות מיימון פרק ה' (ד"ק ה"ב) בשם הר"מ מאינגלטיר"ה אשה שאירעה טבילתה בחול המועד לא תטול צפרניה בעצמה אבל אומרת לגויה ליטול צפרניה אפילו בנגוסטרי דכיון דאמירה לגוי שבות במקום מצוה לא גזור אבל היא עצמה אינה יכולה ליטלם יפה בשיניה או בידיה וכן הדין אם אירעה טבילת מצוה תוך שלשים אחר שבעה עד כאן לשונו: וכן פסק השולחן ערוך סימן שצ סעיף ז' "ואשה שאירע טבילתה אחר שבעה, תוך שלשים, אם תטול צפרניה בידיה או בשיניה אינה נוטלת יפה, אלא תאמר לעובדת כוכבים ליטלם בתער או במספרים. וכתב הרמ"א: ולאו דוקא עובד כוכבים, אלא הוא הדין ישראלית, וסרכא לישנא דחול המועד נקט." (והיינו שבחה"מ כולם אסורים במלאכה ולכך אומר דווקא לנכרית, אבל באבלות יכולה לומר לישראלית.) ובט"ז שם ס"ק ג' כתב שע"י ישראלית מותר משום שינוי. כמו בידיה או בשיניה שמותר לכל אבל. אלא שהק' שהרי כתב הרמ"א בסימן שצג שמותר ליטול ציפורנים לצורך המילה וכן לכל דבר מצווה, וא"כ למה אסור כאן ע"י עצמה? וסיים "ולא ראינו נשים נוהגות כן ליטול צפרנים על ידי אחר תוך שלשים:" ובנקוה"כ כתב עליו שע"י אחר אין זה נחשב לשינוי, ומה שהק' הט"ז שטבילה נחשב כצורך מצווה ולמה אסור ע"י עצמה, תירץ שכל מה שאפשר לתקן עדיף. ובש"ך שם ס"ק ד' כתב לחלוק על דברי הרמ"א שאסור ע"י ישראל כיוון שהוא שלוחו של האבל ודווקא ע"י נכרית מותר, משום שאמירה לעובד כוכבים לא אסור אלא משום שבות, ובמקום מצוה לא גזרו אבל לישראל אסור. ולמעשה אם אפשר ע"י נכרית וודאי שעדיף לצאת ידי שיטת הש"ך והשו"ע. ואם א"א ע"י נכרית עדיף ע"י ישראלית אחרת, ואם א"א ע"י אחרת יכולה להקל אף ע"י עצמה כמו שכתב הערוך השולחן יורה דעה סימן שצ סעיף ו "אבל י"א דהעיקר דגם ע"י ישראלית מותר ואפילו בעצמה מותרת ליטול אם תטלם יותר יפה וכמדומני שכן המנהג. וכ"כ החכמת אדם כלל קסה אות ל' "אם אי אפשר על ידי אחר נראה לי דמותרת ליטול בעצמה (דהא יש אומרים דאשת איש מותרת גם בגיהוץ ותספורת עיין בבית יוסף סימן שפ"א גבי כיחול ופירכוס ובסימן ש"צ):"