תספורת בשלושים לצורך פרנסה

מי שלצורך פרנסתו נצרך להגיע לעבודה מסופר, האם יכול להקל בתספורת באבלות על אביו או אמו?

בתוך שלושים אינו יכול להקל, לאחר שלושים אם גערו בו פעם אחת יכול מכאן ואילך להקל להסתפר ללא גערה. ויש מקילים לאחר שלושים בלא גערה.

כתב הרעק"א "בד"מ הביא הא"ז וז"ל שאלת אם תוכל לספר אחר אביך תוך יב"ח כי מתוך שאתה עסוק במזונותיך ומצוי בין השרים והנני מודיעך שלא הוזכר יב"ח לענין גידול שער רק עד שיגערו בו חביריו ומה שנוהגין יב"ח אינו אלא חומרא בעלמא לכבוד אביו ואמו ולכן מותר אתה לספר כדרכך עכ"ל משמע דמדינא אחר שהמתין שיעור גערה מותר לגלח אח"כ בכל פעם כדרכו וא"צ להמתין בכל פעם שיעור גערה אלא דהמנהג להחמיר כל יב"ח וכיון דהולך בין השרים א"צ לתפוס חומרא זו וקם אדינא דאחר הגערה מגלח כדרכו וזהו כוונת הרמ"א כאן בתחלה כתב ובמקומות אלו נוהגין כו' ועלה כ' אם לא וכו' והיינו דאז אין לחוש למנהג ההוא אבל קודם זמן הגערה לא מהני מה שהולך בין השרים ואחר שגילח לזמן הגערה א"צ להמתין עוד שיעור גערה אלא דמגלח אח"כ כדרכו כפי הרגלו:" הרי שסובר שלאחר שלושים צריך גערה במקום הפסד ממון. אולם בקיצור שלחן ערוך סימן ריא סע' יב כתב "אסור לגלח שערו כל שלשים, בין שער ראשו, בין שער זקנו, בין שער שעל כל מקום. ועל אביו ואמו אסור לגלח עד שיגערו בו חבריו. ושיעור גערה יש בו מחלוקת הפוסקים, ונוהגין במדינות אלו שאין מגלחין כל י"ב חודש, אם לא לצורך. כגון, שהכביד עליו שערו, או שהולך בין האומות ומתנוול ביניהם בשערותיו, אז מותר לגלחם" מבואר מדבריו שבמקום צורך, כאשר "הולך בין האומות ומתנוול ביניהם בשערותיו" - רשאי להתגלח לאחר השלושים אף ללא גערה.