תספורת בשלושים על שאר קרובים

מי שאחיו נפטר, ושערותיו גדולות מאוד, האם מותר להסתפר בתוך השלושים של האבלות?

אבל אסור לגלח שערותיו בין שערות הראש ובין שערות הזקן, כל ל' יום של האבלות כשנפטר א' מז' קרובים שאינם אביו ואמו.

גמרא מועד קטן דף יד עמוד ב "אבל אסור בתספורת, מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו - מכלל דכולי עלמא אסור." ובדף יט עמוד ב "שלשים יום מנלן? - יליף פרע פרע מנזיר: כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו וכתיב התם גדל פרע שער ראשו, מה להלן שלשים - אף כאן שלשים. והתם מנלן? - אמר רב מתנה: סתם נזירות שלשים יום. מאי טעמא - אמר קרא קדש יהיה. יהיה בגימטריא תלתין הוו."

ובמועד קטן דף כד עמוד א "אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: אבל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה, שנאמר ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו וגו', הא אחר שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה."

ונחלקו הראשונים האם איסור תספורת באבל הוא מדאורייתא או מדרבנן.

שיטת הראב"ד (מובא ברא"ש סי' ג') שכיוון שדין תספורת נלמד מהפסוקים, איסורו מדאורייתא, ונחלקו בדעתו אם אבילות זו דאורייתא הוי רק שבעה או דכל שלושים אסור בתספורת מדאורייתא, ג. ורש"י שעל הרי"ף כתב דהוי הלכה למשה מסיני ואתו רבנן ואסמכוהו אקרא דיחזקאל, ד. שיטת הרא"ש היא שכל האבלות מדרבנן, והא דאמרי' שחייב מיתה מדבריהם כדאמרינן כ"מ שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני ומיתה מדבריהם אתיא מפורץ גדר ישכנו נחש.