תספורת בליל השלושים על אח
שאלה
אבל באבלות שלושים על אחיו שנפטר, האם מותר לו להסתפר בליל השלושים לצורך חתונה?
תשובה
מעיקר הדין אומרים מקצת היום ככולו, ולא מקצת הלילה, אולם בשעת הדחק כגון לחתונה של בן משפחה דעת מורינו הרב, שאפשר להקל במקצת הלילה.
מקור
בגמרא מו"ק דף יט: נחלקו חכמים ואבא שאול האם אומרים מקצת היום ככולו או לא, ואמרי' בגמרא שהלכה כאבא שאול שאומרים מקצת היום ככולו.
וכן פסק השולחן ערוך סימן שצה סעיף א "כיון שעמדו מנחמים מאצל האבל ביום שביעי, מותר בכל דברים שאסור בהם תוך שבעה, דמקצת היום ככולו, לא שנא מקצת יום שביעי לא שנא מקצת יום שלשים, כיון שהנץ החמה ביום שלשים, בטלו ממנו גזרת שלשים"
(ובתוס' מו"ק יט: ד"ה אתיא כתב "והר"ר יום טוב פירש כיון דקיימא לן מקצת יום שבעה ככולו ועולה לכאן ולכאן מקצת היום ככולו ויכול לגלח ביום עשרים ותשעה ובתוספות הרב לא פירש כן דלא אמרינן שיהא יום שבעה לשני ימים לענין שלשים יום. משמע מדבריו שאין לגלח ביום שלושים. ועיין דרכי משה סק"ד שפסק כר' יו"ט ותמה על מנהג העולם שאינו כך.
והרא"ש בסי' ל' מביא מחלוקת ראשונים האם אומרים מקצת הלילה ככולו המרדכי פסק שלא אומרים מקצת הלילה ככולו, והרמב"ן כתב שמקצת לילה חשוב ככל היום ולמעשה שיטת השו"ע להלכה שלא אומרים מקצת הלילה ככולו באבלות שבעה ושלושים.
וכתב ה פתחי תשובה יורה דעה סימן שצה ס"ק א "עי' בטור מחלוקת הפוסקים אי בעינן דוקא מקצת היום או אפילו מקצת הלילה ודעת המחבר כדעת הר"מ מרוטנבורג דדוקא מקצת היום בעינן ועיין (בשו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תקנ"ט) שהכריע דלענין ת"ת ותשמיש המטה דאית בהו מצוה אית לן למפסק כדברי המקילין דמקצת לילה ככל היום אבל ברחיצה וסיכה ושאר הדברים דלית בהו מצוה פסקינן כדברי המחמירים דבעו מקצת היום דוקא ולא מקצת הלילה ומיהו צריך להמתין מלשמש בלילה יותר מעט ממה שהוא רגיל כדי שיהא נוהג גם בו מקצת אבילות ע"ש"
ודעת מורינו הרב שגם בשעת הדחק, אפשר לסמוך על הסוברים שמקצת הלילה ככולו.