שמועה רחוקה על הורים

חולה שהיה מחוסר הכרה וכשהתעורר הודיעו לו שאביו איננו בין החיים ונפטר לפני חודשיים, מה דינו לעניין השבעה והשלושים ושנת האבל?

כיוון שעברו יותר מל' יום מהמיתה והקבורה, נחשב כשמועה רחוקה שדינו שאינו צריך לשבת שבעה אלא עושה מעשה אחד שניכר בו האבלות לשעה מועטת, ובזה יוצא יד"ח השבעה. ולעניין שאילת שלום וכניסה לבית המשתה וקניית בגדים חדשים, אסור בהם כל השנה, וכן קדיש אומר כל השנה ומונה לענין זה מים המיתה. ותספורת נוהג עד שיגערו בו חבריו. ודברים שאסורים לאשכנזים מדין מנהג בשלושים כגון רחיצה בחמין ולבישת בגדים מכובסים, מותר מיד.

שולחן ערוך בסימן תב סעיף א "ואפילו שמע על אביו ואמו. והני מילי לענין גזירת שבעה, אבל לענין גזירת שלשים, נוהג על אביו ואמו בתספורת עד שיגערו בו חביריו, ובגיהוץ עד שיגיע הרגל ויגערו בו, וכן בשאלת שלום וליכנס לבית המשתה; ומונה מיום מיתה ולא מיום שמועה. לפיכך אם באה לו שמועה על אביו ואמו לאחר י"ב חדש, אינו נוהג אלא יום אחד אף בגזירת ל'." והוא מדברי הרמב"ן והרא"ש. ומה שכתבתי לגבי מנהגי האשכנזים שאין צריך לנהוג בשמועה רחוקה כ"כ בשו"ת ב"ח החדשות סימן נד וז"ל "ומיהו בשאר חומרות שנהגו בני אשכנז תוך ל' על שאר קרובים שלא ליכנס למרחץ ושלא ללבוש כתונת לבן אם לא שילבוש אחר וכיוצא בזה אין מנהג כל עיקר להחמיר בהא על אביו ואמו בשמועה רחוקה ואין חילוק בין תוך ל' מיום השמועה לאחר ל' דכיון דרחוקה הוא אינה נוהגת אלא יום א' זולת תספורת וגיהוץ ושמחה ושאלת שלום דנוהגים כל יב"ח כדאמרן"