אבל חזן בשבעת ימי האבלות

האם נכון שאבל יגש חזן בימי השבעה?

בשבעה על אביו ואמו, האבל מתפלל את כל התפילות ביום חול. אבל באבל על שאר הקרובים, אינו ניגש לפני העמוד, אא"כ אין אדם אחר שיודע להתפלל.

שולחן ערוך יורה דעה סימן שפד סעיף ג "אם אין שם מי שיתפלל להוציא את הרבים ידי חובתן, יכול האבל להתפלל להוציאן." ובערוך השולחן סימן שפד סעיף ח' כתב לחלוק על השו"ע ולעולם יפה שהאבל ייגש חזן ויש בזה עילוי נשמה גדול להנפטר. וכתב הבית הילל יורה דעה שם וז"ל "והנה משמע מכאן דתוך שבעה לא יתפלל האבל להוציאן אם יש שם אחר שיכול להתפלל, והא דכתב לעיל בסימן שע"ו סעיף ד' בהגה גדולה וזה לשונו, אף על פי שאין איסור בדבר, אבל בימות החול מי שיודע להתפלל יתפלל, ויותר מועיל מקדיש יתום שלא נתקן אלא לקטנים, עכ"ל. אם כן משמע שיותר טוב להתפלל האבל אפילו תוך שבעה, מדכתב שמועיל יותר מקדיש יתום. ונראה דהתם בסימן שע"ו איירי באבל על אביו ואמו, ואם כן יותר טוב להתפלל עצמו כדכתב שמועיל יותר מקדיש, אם כן משמע כשהוא אבל על אביו ואמו איירי. אבל כאן איירי באבל סתם שאינו על אביו ואמו אלא שאר אבילות שאין אומרים עליהם קדיש, ואם כן לא יתפלל האבל להוציאן אם יש שם אחר שיוכל להתפלל, וק"ל:"