דיני השבעה כשנפטר בערב חג ולא הספיקו לשבת שבעה

מי שאביו נפטר ונקבר בערב שבועות, ולא הספיק לקיים דיני אבלות לפני החג, מה דינו לעניין השבעה והשלושים?

כיוון שלא הספיק לשבת שבעה לפני החג, לא התבטלו השבעה והשלושים. ולכן צריך לשבת שבעה לאחר החג. ומהשלושים צריך להשלים עוד 22 יום כיוון שהחג נחשב כשבעה ימים אף שלא ישב שבעה קודם.

אמרי' בגמרא מועד קטן דף כד עמוד ב "דרש רבי ענני בר ששון אפיתחא דבי נשיאה: יום אחד לפני עצרת ועצרת - הרי כאן ארבעה עשר." וכן פסק השו"ע בסימן שצט סעיף ח'. וזה מדובר כשנהג דיני אבלות לפני העצרת אבל אם לא נהג דיני אבלות לפני העצרת, אין הימים שבין העצרת חשובים לשבע, אבל העצרת עצמה חשובה כשבעה. וכ"כ התפארת למשה יורה דעה סימן שצט וז"ל "בש"ע סימן שצ"ט סעיף א' ז"ל אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילות כו' עכ"ל. מיהו נראה דבכה"ג חשבי' ר"ה ועצרת וש"ע לז' ימים וא"ש הא דנתקשו הפוסקים בהא דאמרו פ' אלו מגלחין יום אחד לפני ר"ה ור"ה הרי כאן י"ד למאי נ"מ הא יוה"כ כמבטל גזרת ל' ע"ש בתוס' דף כ"ד ע"ב דנ"מ אם קברו ז' ימים לפני ר"ה ולא נהג אבילות עד ב' ימים אחר יה"כ דאין צריך להשלים דהוי כאלו עבר ל' וכמ"ש סימן שצ"ו דאין תשלומין אלא תוך שלשים ודו"ק" הרי שבנקבר ז' ימים לפני ר"ה כלה השלושים ב' ימים אחר יוה"כ כיוון שז' הימים מהקבורה עד ר"ה, ועוד ב' ימי ר"ה חשובים כשבע הרי 14, ועוד 7 ימים שבין ר"ה ליוה"כ הרי 21. ויוה"כ עצמו חשיב כ7 הרי 28 ועוד ב' ימים אח"כ הרי כאן שלושים. מוכח שאין מונים את הימים שלפני החג אלא כמספרם כיוון שלא נהג בהם אבלות, אולם ימי החג לעולם חשובים כשבע.