תפילין לאבל ביום השני של האבלות

ממתי יכול האבל ביום השני להניח תפילין?

אין להניח קודם הנץ, ואם באו פנים חדשות שלא ניחמוהו ביום הראשון, אין לו להניח בפניהם אף לאחר הנץ, מלבד בזמני התפילה, שמניח אף בפני פנים חדשות.

בגמרא מו"ק דף כא. אמרי' "תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין. משלישי ואילך, ושלישי בכלל - מותר להניח תפילין. ואם באו פנים חדשות - אינו חולץ, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: אבל, שני ימים הראשונים - אסור להניח תפילין, משני ושני בכלל - מותר להניח תפילין, ואמרי' שהלכה כרבי יהושוע בהנחה. ששני ימים הראשונים אסור.  והלכה כרבי אליעזר בחליצה, שאינו חולץ.

ואילו בסוכה דף כה: אמרי' "גופא, אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה, חוץ מתפילין, שהרי נאמר בהן פאר. מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך וגו' - את הוא דמיחייבת, אבל כולי עלמא - פטירי. והני מילי ביום ראשון דכתיב ואחריתה כיום מר. משמע דלא כמו הגמרא במו"ק כא. אלא שהאיסור ביום הראשון בלבד.

והנה השו"ע ביו"ד סימן שפח כתב שביום השני יניח לאחר הנץ החמה וחשיב מקצת היון ככולו, ואלו באו"ח סימן לח כתב שאסור ביום הראשון, ומכאן ואילך חייב אפילו באו פנים חדשות.

ולמעשה נחלקו הראשונים בדין זה, שיטת הרמב"ם בפ"ד מהלכות אבל הלכה טו שאין איסור להניח תפילין ביום השני, ויכול להניח אף קודם הנץ החמה. וכתב הב"ח שמה שאמרי' שהלכה כרבי יהשוע בהנחה, היינו שאין מניח בפני פנים חדשות אף ביום השני, אבל אין דין לא להניח תפילין במקצת היום השני. וברמב"ן כתב שהלילה נחשב למקצת היום השני ואף שאין מניחין תפילין בלילה מ"מ עולה לדין מקצת היום ככולו. ובמגן גיבורים בסימן לח ביאר דבריו, שכיוון שזמן הנחת תפילין הוא מעלות השחר מדאורייתא, ואין מניחין עד שיכיר את חבירו, הו"ל מקצת אבלות. וכן פסקו ה וכן פסק הב"ח והש"ך סימן פח ס"ק א'.

אולם שיטת רש"י, והר"ן שאף ביום השני יש דין מקצת היום ככולו ואין להניח אלא אחר הנץ החמה, ומה שאמרי' בגמרא בסוכה שאינו אסור אלא ביום הראשון, היינו שביום הראשון אסור בכולו אבל ביום השני מניח לאחר הנץ החמה.

וכן הכריע המשנ"ב בסימן לח ס"ק יט שהנכון שימתין עד אחר הנץ החמה.

ומש"כ שאין להניח בפני פנים חדשות, מבואר במשנ"ב סימן לח ס"ק כ' ודלא כהשו"ע שם.

ומש"כ שבזמן התפילה יכול להניח בפני פנים חדשות, הוא מהכף החיים סימן לח.