הפסקה באמצע לימוד ללוויית המת

אדם היושב על תלמודו ושומע שיש לוויה, האם חייב להפסיק ולצאת ללוות ?

אינו חייב להפסיק מלימודו ולצאת ללוות.

אע"פ שבגמ' בכתובות (יז') ובשו"ע (יו"ד סי' שסא') מבואר שצריך ללוויית המת עד שיהיו שישים ריבוא מלווים למי שקרא ושנה, וא"כ לכאו' יצטרכו להפסיק ללמוד ולצאת ללוות כל יהודי שקרא ושנה. אך יש כמה היתרים בדבר: א. אם אינו יודע מתי מתחילים ללוות ממש (כי בשעת ההספדים זה עדיין לא נקרא הלוויה ואין חובה לבוא אז עד שמתחילים ללכת אחר המיטה). ב. באבהע"ז סי' סה' בב"ש ס"ק ג' כתב שאם שומע שיש לוויה, אף שאינו רואה – חייב ללות, אך בהעמק שאלה שאילתא יד' אות ב' ו-לד' אות ב' הוכיח שדוקא אם רואה את הלוויה מחויב להפסיק וללוות, אך בשומע אין חיוב. ג. בתוס' בכתובות יז' ד"ה 'מבטלין' כתב בשם הר"י מקורביל שכל מה שמבטלין ת"ת להלווית המת הוא רק כשלומד תורה, אבל אם משמש ת"ח ש'גדול שימושה יותר מלימודה' אין מבטלין ללווית המת. והלומד גמרא בעיון הוי כשימוש ת"ח (עי' ברכות מז' וברש"י שם, רש"י בסוטה כב', ב"מ לג', ב"ב קמה', ועי' או"ש פ"א מת"ת)