קריעת חליפה באבלות

האם יש חיוב לקרוע את החליפה כשאח נפטר, או שמספיק לקרוע את החולצה?

באבילות בין על אביו ואמו, בין על שאר קרובים קורע את החליפה, ואת החולצה. (ואם חס על החליפה, יכול לא ללובשה, ובשאר קרובים אינו צריך אח"כ לקרוע, אבל באביו ואמו אם ילבש אח"כ את החליפה מתחייב לקורעה)

גמרא מועד קטן דף כב עמוד ב "על כל המתים כולן, אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן, ואפיקרסותו אינה מעכבת,"

ונחלקו הראשונים מהו אפיקרסותו, שיטת רש"י שהוא כמין כובע ולכך אין לו דין בגד לעניין קריעה, ואילו הערוך פליג וס"ל שהוא כמין בגד עליון שאינו אלא לצניעות, וברמב"ם כתב שהוא בגד זיעה הסמוך לבשרו. והגה"מ בשם מהר"ם כתב בדין הבגד העליון העשוי לכבוד, לחלק בין קריעה על אביו ואמו לקריעה על שאר קרובים.

וכתב השולחן ערוך יורה דעה הלכות קריעה סימן שמ סעיף י "אפרקסותו, אינו צריך לקרוע, יש מפרשין שהוא בגד הזיעה הדבוק לבשרו, ויש מפרשים דהיינו בגד העליון שקורין קאפ"ה; ופשט המנהג שלא לקרוע הקאפ"ה על שום מת, אפילו על אביו ואמו, ולקרוע על אביו ואמו גם החלוק שקורין קאמיז"ה" וכתב הרמ"א "ובמדינות אלו אין נוהגין כן, אלא אין קורעין החלוק של פשתן שהוא בגד הזיעה, ולא הסרבל העליון; אבל שאר בגדיו, קורע באביו ואמו; ובשאר מתים, המלבוש העליון תחת הסרבל"

וכתב הש"ך סימן שמ ס"ק כ' וז"ל "כתב בתשו' משאת בנימין סי' פ' דהיינו מה שקורין מאנטי"ל אבל הרא"ק חייבים לקרוע בין על אביו ועל אמו בין על שאר מתים:" ונראה שהש"ך פסק כשיטת המשאת בנימין, ובט"ז שם ס"ק ה' ביאר דברי המשאת בנימין שמאנטי"ל הוא בגד שראשו מקיף האדם סביב צוארו ומשתלשל למטה שהולכין בו קצת זקנים בקראקא לצניעות בבית הכנסת, והיינו בגד מכובד ביותר, ואותו אין צריך לקרוע, אבל הרא"ק שהו כמין חליפה של זמנינו צריך לקרוע, והט"ז חלק על דברי הרמ"א וס"ל שאין צריך לקרוע הרא"ק (חליפה).

אולם לשיטת השו"ע וודאי שאין צריך לקרוע את הבגד העליון העשוי לכבוד, ולכך אין הספרדים קרעים את החליפה. והאשכנזים חוששים לשיטת הרמ"א והש"ך וקורעים את החליפה.