קריעת בגד לאישה באבלות

האם אשה חייבת בקריעה על קרוביה כדין האיש?

אשה חייבת בקריעה כדין האיש. ובקריעה על שאר קרובים, קורעת את הבגד העליון בלבד בצינעה ותחברו ע"י סיכת ביטחון. ובקריעה על אביה ואמה, תקרע את הבגד הפנימי (ע"י אשה) ותהפכו לאחוריה או תחבר ע"H סיכת ביטחון ואח"כ תקרע את הבגד החיצוני, ואם הבגד הפנימי הוא לספוג זיעה כגופיה וכדו', אינה צריכה לקרוע אלא את הבגד החיצוני ותחברו ע"י סיכת ביטחון, והקריעה של הבגד החיצון על אביה ואמה, צריכה לעשות בפני אשה או אחד מחברה קדישא.

בגמרא מו"ק כב: לאחר שהביאה הברייתא את דיני הקריעה, והחילוקים בין אביו ואמו לשאר קרובים, כתבה "אחד האיש ואחד האשה רבי שמעון בן אלעזר אומר האשה קורעת התחתון ומחזירתו לאחוריה וחוזרת וקורעת העליון."

השו"ע בסימן שמ סעיף יא, העתיק את לשון ת"ק יחד עם דברי רשב"א וס"ל שאינם חלוקים, אלא ר' שמעון בן אלעזר, בא לפרש את דברי ת"ק היאך אשה תקרע. באביה ואמה.  ובירושלמי, (הובא בביאור הגר"א) ס"ל שהחולק על רשב"א סובר שהאשה אף באביו ואמו קורעת העליון בלבד, משום שלא אפשר. ועיין בערוך השולחן סימן שמ סעיף י' שס"ל שבזמנינו א"א להפוך את הבגדים, ולא דומה לבגדים שבזמניהם, ולכך אפשר להקל באשה שתקרע את הבגד העליון בלבד, אף על אביה ואמה. הלכה כהשו"ע ויש מקילים כהערוך השלחן.

ולכך כשלובשת בגד פנימי העשוי לזיעה וודאי שאינה צריכה להפוך ואף שהש"ך בס"ק כב כתב שאכתי איכא פריצות שמתגלה חלוקה, מ"מ אפשר להקל ע"י סיכת ביטחון. ומותרת לחבר סיכת ביטחון, כמו שמבואר בגמרא שם, שהאשה שוללת לאלתר מפני כבודה.

ומה שכתבתי שקירעת הבגד החיצון על אביה אמה הוא בפני העם, הוא כמבואר בסימן שמ סעיף יג, וי"א דאם קרע בצינעה על אביו ואמו לא יצא.