עליה לקבר בחנוכה

שלום וברכה אנחנו בשנת אבל אחר אבינו ז"ל בחנוכה ר"ח טבת ימלאו י"ב חודש לפטירתו. ראיתי שמופיע בספרים שנהוג לא לעלות לקבר בר"ח ובחנוכה. איך ראוי לנהוג, האם לעלות לפני או אחרי? מה לגבי סעודת סיום בליל היארצייט, האם אפשרי לשלב זאת כמפגש משפחתי?

שלום רב

לענין העליה בחנוכה יש מחלוקת הפוסקים אם עולים לקבר.

לגבי הסיום בשנה הראשונה, אסור לאבל לאכול בסיום בליל היארציי''ט, אלא אם כן הסיום בביתו או שהוא המסיים. ומשנה שניה ואילך אפשר להשתתף בליל היארצייט ולאכול בסעודת סיום מסכת, ואף כשאינו המסיים.

א.  בכף החיים סימן תרע ס"ק כג ובן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב - הלכות חנוכה כתבו שלא עולים לקבר בחנוכה. אך בגשר החיים (פרק כט סעיף ה) כתב שהמנהג לעלות בחנוכה לקבר להתפלל. ודייק כן מדברי המשנ"ב. 

ב. כתב הרמ"א סימן שצא סעיף ג' "יש אומרים דאסור לאכול בסעודה בלילה שביום המחרת מת אביו או אמו (בהגהות מנהגים בשם מהרי"ו)." וכתב הפתחי תשובה שם ס"ק ח "עי' בשו"ת מקום שמואל סי' פ' שכתב דזה איירי בסעודת חתונה שיש שם מזמוטי חתן וכלה ויש בה שמחה אבל בסעודת ברית מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא מותר ע"ש." משמע מדבריו שמתיר אף לאכול. וכ"כ להדיא הא"ר סימן תקסח ס"ק טו " ונראה דבלילה הקודמת לתענית מותר לאכול ולילך על סיום, דהא לא אסר מהרי"ל (ביום היארצייט) שם אלא משום תענית."

ואף שהוא אינו המסיים יכול לאכול כמו שמשמע מדברי הפרי מגדים משבצות זהב סימן תמד ס"ק ט' וז"ל "עיין יורה דעה סימן רמ"ו בט"ז ס"ק ט' וש"ך ס"ק כ"ז אפילו יחיד שסיים יכולין אחרים לשמוח והוה מצוה. ואבל תוך י"ב חודש מותר לאכול שם, ויארציי"ט לא, יע"ש. ואין לברך שהשמחה במעונו, יע"ש. ומיהו ביארציי"ט ביום התענית, אבל ליל שלפני התענית מותר, יע"ש.